צרו קשר
 היוצרים
 הפורומים
 יצירתכם
 תביא יוצר
 תביא משהו

הייתה זו כמעט התרחשות מיסטית, שכן אור השמש סרב לחדור פנימה
כל עוד היו התריסים מוסתים על פתח החלון- גם אם הם עצמם כלל לא
היו מוגפים, היה על אבנר לגשת אל החלון ולהסית אותם ממנו, כמעט
למשוך את השמש לתוך החדר, להפציר בה לפזר את ערפילי השינה עם
בוקר.

יניב התאהב בחלי במבט ראשון. כבר שבועות שהוא חולם על גופה
החמים סמוך לגופו הגמלוני מעט, והשעיר מעט יותר מדי, שתניח לו
בביישנות מתוחה לשלוח ידיים אל התחתונים הנבוכות שלה, שתתן לו
להפתיע אותה בנגיעות ראשונות, שתיצמד אליו בשיא, שתסמרר את
העור בעורפו בנשימותיה

ציצים הם דוגמא מצוינת: הסמל המובהק ביותר למיניות הנשית,
והמקום בו מתחילים החיים בצורה התמימה ביותר שלהם. כך בדיוק
תוכנן העניין;
אותו זוג שדיים, מקור הפיתוי שמושך את הגבר להפרות את האישה,
משמש גם מקור חיים לתינוק שנולד. יש בכך כמעט לגלוג אירוני,
זיק של יש

הוא היה פועל זר שעבד כמו חמור, אבל כל השכונה ידעה עמוק בלב,
שגם מסריח מזיעה מאומצת, עם מגב ביד אחת ומטלית אבק ביד
השנייה, קימוני היה האציל האמיתי היחיד בכל הרצלייה פיתוח.

מה עם ההיא הבלונדינית,
וזאת שרוצה אותך עם צבעים אקריליים על הסדין;

קור, שכבות מרובות
ידיים ושפתיים יבשות שאנו נושאים על גופנו
כמדבריות קטנות
והבדידות

האירוניה שבענני הגשם
מחשיכה את הארץ לאור היום.

נדמה שמישהו בחלון שרואים מהחניה מזיין
לבד ולא אכפת או לא אכפת ולבד

אני אוהב לנשק לה בין ה-ט' ל-ל',
לחבק אותה עם י' בסוף
לפשוט ממנה ח' ו-מ'
לחברה אלי ב-ו';

ואת בשפלה היבשה של הדרום, מושכת את געגועיי כמו סדין קריר
סביב כתפייך הכה עדינות.

עורב אחד עומד רטוב בצד הכביש,
לא שחור מספיק בשביל להיות רומנטי,
לא אכזרי מספיק בשביל לחשוב על אדגר אלן פו.

קורבן שלכת אחרון נפל לרגלי בפינת הרחוב.
רפרוף תנועות גופו
המיובש על המדרכה

נדמה שהזכרון הוא מזלם המתמזל
של רגעים שונים,
חלקם חשובים וחלקם זכורים במקרה,
רגעים שזוכים להתרחש ולהתקיים שוב
ושוב ושוב

השירה האהובה עלי