|
i stand here on the jagged edge
i guess i'll just let myself fall
or maybe just wait
|
שלא יתעסקו לי בשדים!
מטומטמת שכמוך!
תנסי לגרש אותם
והם רק גדלים.
|
לא נוח לי בתוך עצמי
אז אני משילה את עורי
ויוצאת החוצה מתוך גופי
משחררת את האמת שבתוכי
|
כבר מחקתי הכל.
המספר שמור רק בראש
וכך גם התמונה
המכתב אלייך שוכב שם על הספרייה
|
כבר לא מצליחה לזכור מי אני
הבדידות משנה אותי
מהקהות מדברת אל עצמי בגוף שני.
|
איך אפשר, בבקשה איך
ולמה אלוהים צריך להלאות אותי כך ולעייף
לאן נכנסתי בכלל?
לא לכאן רציתי להגיע
לא למקום חנוק, סגור, רע
רק צללים בלי שמש, בלי אור בלי רקיע
|
כבר מכירה את ההרגשה הזאת,
של אני כל כך שונאת אני כל כך אוהבת.
אבל זהו, זה נגמר.
|
זה היה בגללך
הפעם ההיא
שהלכנו לים רק ההוא ואני
עם בקבוק של משקה
אני רציתי והוא הסכים.
|
יצאתי החוצה, חשבתי להנות
ובהתחלה באמת היה כך
אבל תמיד אני צריכה להרוס הכל
תמיד אני חייבת לעשות שטויות
בערב אחד, הצלחתי לפגוע בחברות
וכנראה גם בבנאדם
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
חברים זה דבר
זמני!
יגאל עמיר, בודד
בחברותא! |
|
