[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אייל סרי

אל היוצרים המוערכים על ידי אייל סרי

לרשימת יצירות השירה החדשות
טבע
קודם הר, אחר כך
עץ

עת, יגיש הפסטו
לצד מצע אדום של בשר ועגבניות טריות.

לובן גרביו ושיערו
מפיחים מסגרת פסטל מהוהה

אתה יכול ללכת מפה
אם אתה רוצה,
אתה יכול לרדת,
אל הרחוב,
אתה יכול ללכת לשפת הים
לראות שקיעת שמש,
אתה יכול לקוות לטוב.

שעת ערביים בה רואה אדם את חייו

דמי מותר לפניה,
באדמת חמרה מוקפצת,

חלום
חלקת החלום
בורות עמוקים, רעב
חצבים באים

בלדה
זו הילדות של בנים ובנות
טרם ידעו מגע ומישוש.

זה שחרב עליו עולם,
שנותר ברחוב לבד,
מפריח יונים
בא והולך

לכל אורך
הדרך שבין כרם התימנים
והארלם.

הרהור
הכאיבי לי,
סרסי את מבושיי מחשבותיי,
אני נרצע של עבדות לאחרות שכמותך,

למרות שהמקרר שלי חף
מתחושות האוכל שכל כך אהבת

והכוכבים, קוראים לי
לגעת בעץ התפילות
שבחצר ביתי.

אני אומר לכם רעי
ארורה האשליה

ליל-בכי חלול של נשים עוגנות
בתוך מרינה של חטאי קדושים

טבע
ליטף שורשיו אדמה
כיסה עליו צבע ירוק זהוב
נחליו זרמו למראשותיו

בדרך הלילות הלבנים
אספנו את זיכרונות הפחים והחתולים
ואכלנו שאריות של זמן שרוף

המעט שבי,
חולק לאורך פסי רכבת.
יבואו נא הזרים ההולכים
בדרך, יקרעו להם פיסות,

משום שעכשיו, הגיע זמן בו אלומות
אהבתנו נאספות אל טנא הביכורים
אותו נביא אל הכוהן בבית המקדש
להעלות את פרי אהבתנו מנחה של

ראיתי ציפור צוללת
מגבהים.
במעופה מבקשת
לצנן נוצותיה.

מאבקת את הרצון
ומבקשת ממנו להיות
מנורת אלאדין,

מלחמות העבר
משומרות בתוך צנצנות ריבה

חוץ מיום אחד
שאוכלים הרבה לפניו
ועוד יותר הרבה אחריו

מבקש ממנה לקשור אותי בצוואר
להוליך אותי ברחובות העיר

מראות קריסטל
מלוטשות "גלאט"
מחזירות את המציאות
בזווית שגורמת לי
סנוורים.


עם הזמנים
טבע ראשון נעשה
שני ופחות ראשון

הוא כבר צריך לבוא
להשכיב אותי לישון.

הרהור
כך המילים,
כך התוצאה,
באות מן האין,
חוזרות אל המה.

צריך להגיד לרחל
שאני כבר מת

פרי גדל בתוך פרי
על כך יש לברך

נחמה לא תבוא,
רק עם בוא גשמי החורף.

עכשיו,
ריח תבלינים נודף
מזיעתי.

נועץ שיניים בחתיכה
של בשר

חלומות שעוד לא נחלמו
קללות עסיסיות מטוגנות במיץ גויאבות מתוק.

בנפשי - ראיתיה מתהפכת בכף

הדממה בינינו פורשת מרבד של סימני שאלה,
בדים פרומים של פשתן ומשי

אני עומד
על מגדל קלפים

המתים במוות,
כבר לא יחיו
עץ.

הרהור
מן המים יחלחל אל האדמה,
מן האש ישוב אל הרוח.

הים - מאחוריי
פניי - קדם
ארץ נגבה ממששת

רחוב נווה-צדק
חג השבועות, שנת אלפיים.

גופך האצילי, דרוך, מוכן,
מפסל מצב התחלתי של
רגע דרמטי.

שוב, תבוא אלי,
רחפנית - יחפנית בסבך
שיחי הפטל

פינת החלומות
בואכה, אביב.

טבע
סימני שאלותיו - בטחון
יצוק, לימדני ללכת,
לנשום, להכות
שורש,

הטלתי עוונותיי
לתוך שק.

בשר מבשרי
מתחככת בי, עוטפת אותי בנשימת
חייה, מתבוננת בי בעיניים של עננים.

תשובות בינה
רצוא ושוב בסולם
לשאול שאלה

מיתה לבנה,
ירח, דרך חלון
שר בראסאנס.

הלוויה שלי תיערך
בשנים עשר מקומות
ובשנים עשר עתים

הרהור
כאשר בתי הקטנה מתבוננת
בי, בתוכי

מעוטר עטרה,
נזר תפארת,
גווני לבן, ותכלת זהב

מצב
הן לא בי האשם,
שהרי אני, כעלה הניתק מן
הענף, מן העץ,
וכל הדרך עד לאדמה, מבחינתו -

שלוש בבוקר,
שתיים עשרה דקות לפני,
למען הדיוק.

מעשי מחשבותינו, אומנות בצלאל,
רוב עמל חרט לתפארה

אמונה
אל מראית העין,
האף והפה,
מכאן ועד סוף
כל הצומות, הנדרים




'אתה רואה
הריבוע הכתום
הזה מצד ימין,
בני?
יום אחד כל זה
יהיה שלך!..'

(זה שמאשר את
הסלוגנים -
לבנו)


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/EyalSery
יוצר מס' 30433. בבמה מאז 21/1/04 16:55

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאייל סרי
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה