|
במקום בו אהובתי עומדת
עיני האדמה הן הנקבים שמחוררת השמש בעננים.
ושפתי האדמה לוגמות מאגלי הטל שהנשרים
מניחים בפיות גוזליהם.
|
ויום אחד, בו השמש עלתה וירדה עשרות פעמים,
שם דודי דלי ליד כפות רגליי ואמר זה הנהר וזה השדה
והוסיף ואמר: "צא והרווח את המזון שאביך אינו מסוגל לספק".
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
וזה לא אני, זה
את!
יגאל עמיר, נפרד
ממרגלית הר-שפי
ועובר לפרוייקט
הבא:
זאת שאהבה את
התל אביבי! |
|