|
1982
אני רקבן אדם.
לא, אני לא ציפיתי.
ואני עכשיו הולך
ומתפוצץ לי במקומות רבים בחיי.
אותו אשאיר חי -
למען יראה וירא.
|
אל תסמכו עלי באוגוסט.
חם.
ואדם שעיר כמוני חם לו אף יותר.
והחום משפיע על כל המערכות האחרות -
|
איך אתה אוהב אתה נכים שלך?
משפילים מבט מול אצבעות של ילדים רצים ברחוב.
|
במקום שבו גדלתי
ייבשו ביצות
ואנשים.
מתו מקדחת ובדידות.
|
בראשית ברא אלוהים את אימי והיא היתה לי לאור גדול -
בחושך על פני התהום /
|
אני עז א-דין אבו אל-עייש
ביתי התפורר לחלקים ולאבני הבניין ואפילו אבן הראשה לא נותרה.
אני העם היהודי אחרי חורבן הבית השני
אני השריד האחרון מקרי נאקרו
|
בואי רק נשכב /
על המיטה /
ונקרא /
|
לרצות להזריק אותך ישר לוריד הראשי של הלב,
להסניף אותך ישר מהשפופרת,
שתיתקע לי באף.
|
אנשים מארץ תאילנד קוטפים לי תפוחים /
|
במקום לשכב
נוסעים על אופניים
מקיפים את המרחב הזה שנקרא
אהבה.
|
איך שכשנרדמים
הראש נהיה כבד יותר
כאילו החלומות עצמם
הם כובד.
|
בית קברות - רחוב
בית קברות - אוטובוס
בית קברות - ארון עם כוסות
בית קברות - שמיים עננים
|
חלדים וחלודה
מחוררים
את האדמה
מתחת להר הבית
|
גם רציתי לספר לך
על כמה היינו קרובים
לבקע את האטום
|
וזו אותה הרוח מהרי ירושלים שאומרת /
גם כאן קדוש
גם כאן יכול לקום בית מקדש
גם כאן האנשים הם רק אנשים
והאלוהים הוא רק אלוהים
|
בקלחי התירס /
בשדה הגבוה /
|
אך -
מי שאינו בטוח בדרכו /
וכושלות רגליו - וידיו רפות /
והוא אומר 'כניעה' - אך ליבו פועם כולו שם/שם
|
בתחנה המרכזית בעכו הרגשתי איך הכל נופל בי/
כאילו החור השחור של הנפש שלי בולע במהירות את הלב והראות/
ומאיים לעכל עוד איברים/
|
אני תוהה מה אני יותר.
הדברים שעשיתי
או
הדברים שבחרתי לא לעשות
|
אם הייתי נהג הייתי נוהג תמיד תמיד בלילה.
שלא יראו שאני רק אדם עצוב.
|
תל אביב בקיץ /
מתי כל האנשים האלה עובדים?
|
צור ישן באלכסון במיטה של זוג
ואני במיטת יחיד עם שני מזרנים צמודים.
|
הייתי אני איטי איתך /
עתה אתה מהיר איתי /
הינך-
אינני.
|
ילדה קטנה אומרת מילות של איש זקן
איזה עתיד יש בזה?
|
בלית ברירה אני נודד בין
איים
של אהבה /
|
ונשים מבוגרות באוטובוס מכירות את העתיד /
על קסמיו / ועל שקריו /
ואת תוכנו הריק - /
שמתמלא רק לעיתים נדירות בנשים מבוגרות מהאוטובוס /
אז הן לא רוצות את העתיד.
|
כאן במחסום הזה,
אני קין-הבל-קין-הבל
|
להיות חומר מפעפע עם העולם
|
בינתיים גילינו עוד הרבה חיות שצריך לשחרר /
וגם להאכיל אותן אחר-כך / וללטף את החלל החופשי הזה אחריהן /
ולמלא אותו באהבה ובבני אדם אהובים.
|
לכתוב שירים
שונה מאוד
מלכתוב שירה
|
יהודי העולם נושאים עיניהם בכבדות אל קיר הדמעות /
אך עיניי כלות /
מראות /
חומות.
|
ה ה ד של המפגש ביננו מצלצל כקול מפגש שתי חומות ים סופ
על המיצרים
|
בוא ושתה מהגבים שלי -
איילת שחר אהובה.
|
נשק אותי כמו הצעת נישואין
כמו מצעד גאווה
כמו פשע שנאה
כמו פרידה
|
אני אומר ללב שלי להיות
בסוף.
|
כל הגברים היפים שאהבתי
בדרכים השונות
|
ולעיתים זה נראה /
כי ענן הזכרון /
ההולך תמיד לפני /
ממטיר דמיונות /
|
קודם אימי או קודם מתה ?
מתה קודם או אימי ?
|
רחובותיה נוחתים מהר לתוך ענן קדושה שרוף
זכרונותיה מתבוללים בין חרדיה וחדריה
מחלליה ומחולליה
אבניה נשחקות מגלי ההיסטוריה
|
אתם אלו עם הארוחות המשפחתיות בשישי
אלו עם הקבוצות וואטסאפ עם אחים שלהם.
האנשים שלומדים בשביל התעודה
האנשים שנוסעים לחופשה
או שלכם.
|
ובינינו תצמח
ותגדל
ותתעצם
ותפרה
ותמלא
ותפרוץ
ותתעלה
האהבה.
|
עכשיו
את רוצה גדרות הפרדה
בתוך ארץ כואבת מאוד
של דם וזרע לבטלה ודמעות.
|
תן אדם אחד בעולם.
תן בעולם אדם אחד.
|
אם הייתי הפגנה גדולה/
היו נושאים המוחים תמונות ענק של אחוריי/
ושל איבר/
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
כשאין מה להגיד
עדיף לשתוק |
|
