|
"They say it's the last song
they don't know us, you see
it's only the last song
if we let it be"
dancer in the dark-
זהירות
חומר רדיואקטיבי
רבים מעולם לא פתרו את תעלומת הפרחים המחייכים אשר בבית העלמין
של העיירה וויטקליף.
שנים על גבי שנים, כל פרח ועץ בעיירה לא זכה לחיות יותר מ-24
שעות, וזאת מפני שהאדמה בוויטקליף כה קרה ונוגה.
|
אני הופכת למכונת עינויים אנושית.
תא מתכתי נוקשה של סאדיזם פוטוריסטי.
אני מצלמת אלפי תמונות של מקררים.
|
היא לא טובה
ולא יודעת איך
ללעוס
|
היום בכי-תי מריח של כביסה
|
אהבה-
אהובתי מתכסה
בשמלת פרפרים
ונמה שנת ערביים
|
אחותי היפה
שיער חום, חלק כמשי
פסים זהובים כשל מלאכית
|
את גופי הענוג
אטביל וארחץ
|
באירופה הצחה
חיממתי מים לקפה
|
ואת יודעת שאת משגעת את עצמך
|
אנטומיה קוראת לי
לשחק את המשחק
לחבר ולפרק
|
באר הייאוש
מה ריקה היא ממים,
ריקנותה אינה ריקנות שלווה
ריקנות רועשת מלחמה,
|
הלומת חלחלות
לבושות מגע זר
|
וציפורניים גסות
אוחזות-אוחזות ולא מרפות
בליטוף משחדות
|
ניכור חולני במסווה של גוף.
|
בגן הסביונים בוכים
לאדמה
קוראות אלף ציפורים- סכנה
|
כמה שרציתי
לחטא באלכוהול
לטבוע בים
|
הלכתי לרופא
כדי להפטר מהדכאון
אמר לי לאמץ ילד
אמרתי
|
תלס השמן ותלס הרזה
משחקים אצלי בפרופורציות של
אונות המוח אשר מתכווצות לנוכח
שיעור נקודת הג'י
|
ביעותי-ביעותים
חילופי זוגות עיניים
טרגדיה בעשרה נעלמים
|
אתה ההולך ברחוב
אתה מגדל אותי
|
ואולם ציורי הדם המוגז
מוצגים לעיניך כתווית
|
עוד חריזה אחת ואשתגע
כמו בשר סוס אני אוכל
את כל השרירים
|
מבחינה בטעם שונה
טעם זר אותו הכרתי מקרוב
רעל כימקלי.
צא ממני רעל כימיקלי.
צא.
|
וישלח את מפלצת הקלונקס להדביק לשוני לחכי
ולא אשכחך.
ויעז ויקח את אדי הניתוק ויתערבלו שם
בכיווצי לבי וכל המילים שם ויפלו בין השסתומים.
|
אם רק מתחשק לאכול יונים אפשר לעשות זאת
כי אם עושים זאת אוכלים יונה
|
ת"א, הרי הזמנה:
עוד אחוזים בדם
מנה כפולה עשן במוח
מציאות מתקתקה האביסי
|
את רוצה לחזור אל 1905
לאפר על שיערי טבק עתיק ורומנטי
כמו שעווה על מכתב
וחמאה אנגלית מהודרת
|
מלכת הלבבות,
אני שאלתי שאלה
פילוסופית פשוטה
ואני הכושלת, הלוקה
|
רוקדים
לצלילי מוסיקה מתכתית
|
בפח האשפה של רחוב הקישון מספר 56
הושלך לבי על מגש זהב טהור
שם בראש הערימה
ואז עמוק בקרקעית הצחנה
|
על עננת ריטלין היינו חבוקות
מרחפות על הספה
כקרע ברצף החלל והזמן
|
אני ראיתי את המוות החי
בתוך ארון הבגדים
|
שוזרת משפטים קלושים וחצאי מילים
מבשלת אט-אט
אש קטנה
ללא שמן.
|
לו היינו תכנית
לבטח הקיר הרביעי
היה אז זועק
|
מי אתה
אשר צועד אחרי ברחוב
בלילות הקרים של הקיץ.
|
הזמן הוא תפאורה מתקתקת
והכל מתבלים ומגישים לצופים
הכל הם בולסים ורוצים להרגיש את
שבבי העץ בכפות רגליהם
|
את אוהבת
איך שאני אוכלת
לך
|
תזוזה,
אני במקום.
בר: נשים, קולות רמים, צחוקים.
אני, לבד.
|
אולי זו מילה שמורכבת משלוש אותיות אהו"י
|
כמה עולה מנה פלאפל? בעצם, אני לא רעבה.
אני אספור את הלבנים. שתיים, ארבע, שש, שבע, שתיים, חמש, שלוש,
אפס.
|
אינסופית נראית הגלות
כאינספור מודעות התלויות מעל ענני שלכת
|
אל הארכיון האישי (7 יצירות מאורכבות)
|
|
מי אוכל לחם
כשיש פיתות?
אשכנזי שעיר
מחפש את הצד
הפראי שלו
|
|
