[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
מעשיה גלותית
בלילות היית מתעוררת ובוכה. אני הייתי רב הזמן במיטה. היו
מניחים אותך על ידי מחותלת בנוקשות כמו "מומיה" כך סבתה שלך
נהגה לחתל אותך, זה מה שהיה מקובל בתקופה שהיא ילדה את ילדיה.
אז האמינו שזה בריא לתינוק.


לרשימת יצירות השירה החדשות
כמיהה
נשמה טועה, עד מתי תמשכי אל האור, הוא שיגרום
לאובדנך. אך גם את כמוהו חסרת ישע, חייך כמו שלו יום...

גורל
עוד רגע, ביקשה
רק עוד דבר אחד קטן
משהו שכחתי
משהו שעוד לא נאמר...

געגוע
ברגלים קטנות, בת אחת עשרה, יחפה
רגלי רכות סוליותיהן התקשו.
בת כפר הייתי בשנה ההיא, הכפר היה שלי.

הרהור
האדמה תמיד גונחת
מתייפחת בכל זמן
וכל הזמן
לפעמים מיללת
לפעמים צורחת

ייסורים
כל דימום של הנפש
חסמת
במיתרי גיטרה
חשמלית

הרהור
מעט כאב
טהור
כמו חתך טרי
משבר בדולח
היה אולי
מטהר

עצב
בשר ודם קופא כל כך
כואב כל כך

מחאה
מה יפים המרחבים
מנצנצות שם התקוות
בצבעים יפים-
ורודים
להושיט יד-
ולקטוף

כמיהה
ניסיתי למכור את נשמתי
תחילה בחנות יוקרתית,
אחר כך העברתי אותה לחנות כל בו
גם שם לא היו קופצים.

צנחו כבר שדי
אהובי
צמקו, חריצים
חריצים

הרהור
לומר לעצמי- זהו! כך נראה העולם. לצמצם עוד ועוד
כמו במתמטיקה.

גורל
פעם מזמן הייתי ציפור
היו לי כנפיים, גדולות
מבריקות
שנשאו אותי רחוק

הרהור
עכשיו אולי גונחים מליוני רעבים בעולם
ואני חושבת-
מה אבשל מחר

ייסורים
הן צוחקות לי ללא רחם,הן שייכות למח,
מראה זוהי המצאה אכזרית, כמו המצלמה-
המנציחה רגעים מתים

כמיהה
הלילה-
רעמי הברקים
ניגנו באוזני
כמו אלף עוגבים
מניגינות נפלאות
שחיבר אלוהים

ג'ננה
פטריות ענק אדומות של זכוכית
מציצות אלי בחלון וקורצות
ולפתע עפות באוויר, כמו ציפורים
כמו פרפרים בלי כנפיים

הרהור
איזו מתנה לא צפויה, וכל כך שמחתי
כל כך שמחתי...

הרהור
להרוג עוד יום ועוד לילה
שוב חלפה שנה
צריך להמשיך...

בלדה
ואהובת הדייג מפליפונז
לנפטון תשא תפילה
שלא ירגז ולא יזעם
שלא יסעיר הלילה את
הים

קצרצר
הנה פסקתי להיות פרח בגנו של אלוהים
והפכתי לקוץ בגיהינום של השטן,

גורל
וכל-כך התמכרתי
וגמעתי עוד
והטעם המר
נדמה לי מתוק

הרהור
את ימי
שימרתי בתוך
צינצנות
חלק כבושים במלח
במלח של
דמעות

מינימליסטי
כלב נובח
אישה נאנחה


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
פוליטי
מזנון בתחנה המרכזית, צפירה ורגע דומיה
עמדנו לרגע, יהודים ומעט ערבים ישראלים (אבסורד?)

פוליטי
מזנון בתחנה המרכזית, צפירה ורגע דומיה
עמדנו לרגע, יהודים ומעט ערבים ישראלים(אבסורד?)

ביקורתי
חסרי מודעות לעצמם, חסרי מודעות לקיום, כמו גורים קטנים, ממצים
את ההנאה הצרופה בכל בכל חושיהם הערים, החדים, הבלתי משומשים.
להיכן הם נעלמים?




חזרה לעמוד היוצר הראשי
אמא ש'ך סלוגן
מתחכם!





-אחד שהסלוגן
שלו לא אושר


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/MayaSivan
יוצר מס' 2965. בבמה מאז 9/5/01 1:49

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למאיה סיון
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה