|
קל לתת לטבע להטביע
חותמו רגבי אדמה ומים גואשים
|
יש, והם נעים כסומים
בזרועות חשופות לפנים
עדר של גבים
בוהים אל הריק
|
זרוע פשוטה קרה
ומבפנים
עשן קפוא
זורם בעצמות.
|
תשקרי לעצמך
שריח הפרחים משכר אותך
שזרימת הנחלים מרגיעה אותך
|
שאון חול תובעני
סופרת הימים במדי
דות מדויקות, בבדי
דות ריקנית.
|
אותו הסיפור
לובש ופושט
שמות.
אותו התיאור
לובש ופושט
מדים.
|
מבוישות
שולחות ידיים רועדות
פותחות קופסאות
מתכת קרירות
|
לי אין בית
עטוף בד קטוף
שם רקום.
|
מקלף את החושך
במבט קרוע
מגלה אור שקוף
באגם של רקיע
|
סורטת בפנים
סוטרת, מצליפה
סותרת שערות
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
"אני מבין שעל
תנאים סוציאליים
אין מה
לדבר..."
מ. מוסקוביץ',
יהודי ריאלי,
אושוויץ 1942 |
|
