|
ורק האחות הקטנה (שהיתה בכיתה א' או ב'...) היתה מבולבלת
לגמרי.
עמדה ככה בצד ליד הגופה המכוסה תכריכים, מתסכלת על כולם בוכים,
ונשברת מבפנים.
|
ואז היא מתחילה לספור...1...2...3...4...5... 23 צעדים.
"המרחק ממנו התפתח עם השנים שלא דיברנו".
|
אם רק יכולתי להחזיר את הזמן לאחור,
ולהגיד לך, עד כמה את שלי.
|
אז את לוקחת בקבוק של קגלביץ', אפרסק... תות... מה שבא ברוך
הבא.
בורחת לרחוב החשוך
שילוב של פחד ואיבוד חושים...
ואז הכל מתערפל.
|
אז אני שמחה היום
ככה פתאום
כבר לא זוכרת את האתמול
כי הרי עברה שנה שלמה..
|
עכשיו אתה מרוצה? שכואב לי?
שאני סובלת... כי ראיתי אותך עם אחרת...
עוד אחת מסכנה שעבדת עליה,
בדיוק כמו שעבדת עלי.
|
אני מכירה אותו! למה את לא מקשיבה לי?!
אני עומדת פה מולך! תקשיבי לי!
תקחי את הבגדים שלך ותלכי, מהר!
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
