|
אני, רוצה לחזור אל רחם מנחה של כל אותם דברים מתכחשים
לשינון. לעולם אבקש את בסיסו העמוק.
|
הו אימא, לגלות את הדברים כל כך עמוק
- מפוחדים -
ספרת יא אימא כמה פעמים אמרתי - לחיות
|
הייתי קורעת תפארת כלולות, קורעת הייתי
בזו אחר זו, בזו אחר זו
ומשתרעת
לקול צרידות משתעלת
לקול צרידות העולה
בין
חתן וכלה
הייתי כלא הייתי
|
יעודנו לצאת למסע מעוצמת הכוחות הפועלים וההשחתה ההדדית
דוחף אותנו אל דלת מטשטשת עד פקיעה. חונק במיומנות את הערפל
והולך משם
|
חלומות מתקיימים בכפיפה ל'ממלכות' אמתיות -
מתנפצים על החיים בניסיון לגלות את האמת
|
חיים חסרי חלומות הם כמו שפת חרשים. אנו כורים 'אוזן'
לאין-קול
|
סדר קדושה והליכת השמועה כאחד הם
זה,סולמו של זה.
בשורת האצבעות כפויה מטה
סותרת, כקוץ שאינו מוציא דם.
|
כחול חיוור בוכה כנגד הפצצה
אלי
איני דוברת את שפתו, לא את שפתה
|
עתים
חשיכה יכולה להיות נזר על ראשנו
וזריחה
המלכות עצמה
|
מילים על המזבח, מתפוררות
האינסופ, מבקש את המחר
מפקיע את הראשית
|
רוחי עצומה
ואין חשיבות לדבר
בסופו של דבר
|
ואני מתתי בטיפותיו הכבדות
באמצע הרחוב,
|
תן לי ללכת מכוסה בתפילות
לחזור למקומי, שקופה בין אנשים
ולגעת.
|
מתינו שאינם מתינו כלל
מרצדים מבעד חיוכינו
בינות לחנוק, לחנוט
נדמה שהפכנו חליפות של אדם
|
העליתי עולה לשלומי
וביקשתי טל
לירד תוך מהותי
זך כמו בוקר
|
קטנה שלי
שמרי מכל משמר
על הילדה שבך
יש בה
אותי, אותך
אותנו
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
סנוב, בציפורה
כבר היית?
קארן דונסקי
מעמידה אנשים
במקומם |
|
