צרו קשר
 היוצרים
 הפורומים
 יצירתכם
 תביא יוצר
 תביא משהו

אני מסתובבת בחוץ עם עיניין על הראש. מרוכזת רק בדבר אחד...
ואפילו לא יודעת על מה. ושבת על מה שאמרו עליי... ומה כולם
חושבים שאני. אני לא יכולה ללכת לאף מקום בלי שיסתכלו במבט
שאומר: "היא הולכת לעשות שטיות, זה בטוח".

הכול נמשך כרגיל אצל אחרים, אבל הם לא יודעים
שמשהו ממני פשוט נקרע.
המחלה הארורה הזו, הסרטן שלקח אותך מאיתנו.
יום אחרי יום בתוך מיטה.
די! למה דווקא לך? למה, אלוהים?

איך יכולתי לזרוק הכול כדי להיות איתך.
ואני אפילו לא יודעת מה אני בשבילך.
זה שקר או אמת, רצון או חובה??

המילים שאמרת, הרגעים שהרגשת.
הנשיקות שהחלפת, האור שאתה מביא
לחדר שאתה רואה אותי... מראים לי
שאתה אוהב! אותי!

אחרי שהלכת ולא חזרת.
הסתכלתי ביומן... בזיכרונות.
נכנסת למיטה ריקה ואתה לא שם לחבקני.
אין איש שיאהבני, חוץ ממך.

היינו חברות, אך הכול השתבש.
אני זוכרת את הרגעים של האושר,
את כול הדברים שהיינו עושות ביחד.

אהבה בעיניי:
דבר מקודש הנמצא בתוך הלב, דבר שלוקח ונותן.
אהבה גם מכאיבה ומכאיבה, אך נותנת תקווה ואשליה ערך עצמי ואת
הסיבה לחיות.
להאמין בעיניים עצומות באדם.

אך אתה הולך ומשאיר אותי כאן לבד.
במקום נשיקה אני מרגישה את הקור
במקום הליטוף אני מרגישה בדידות.
אתה מבולבל ולא מחליט ואני...ואני לבד

המרחק... זה מה שהפריד.
זה הדבר, שכי פגע בי.
מחבקת אותו עכשיו, בלי לדעת מתי זה יחזור.

נמאס לי מקשר, נמאס לי משקר. נמאס לי מצביעות, נמאס לי להלחם
והכי נמאס לי מתי שאתה מסתכל לי בעיניים ורואה את כל מה שעברנו
ועדיין אתה מנסה להגיד בעדינות "זה לא יצליח" ואני עוזבת
בדמעות מנסה לא להסתכל אחורה כדי שלא תראה אותי בוכה, אך למרות
הכל מציצה, רואה איך

המלאך: די השתנית מאז שדיברנו לפני כמה חודשים.
אני לא מצליח לשים את האצבע שלי על זה, אבל השתנית.
אני: מאמי... אז הייתי תמימה... למדתי בדרך הקשה שצריך להגן על
הלב בכול מחיר.

זו פעם האחרונה שאני מדברת אתך בצורה הזו ובכול צורה אחרת.
היום אני נפרדת ממך,מהשקרים שלך,מהמשחקים והרגשות שהיו לי לך.
אני נפרדת היום מהנשיקות שלך והמחשבות עלייך.
אני לא מה שאתה חושב,אני לא משחק.חשבתי שאתה אחר אבל יצאת כמו
כולם ...גבר מצוי.

שינת אותי אני אדם אחר, אדם שעומד על שלו... ולא מוכן להפגע.
אני אדם קריר כעת, והכול בזכותך.
אני יודעת שאתה שמח על כל דימעה שיוצאת מלבי.
מבחוץ אני משדרת ביטחון, אך מבפנים אני שבורה לחלוטין.