[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מור אפריאט

אל היוצרים המוערכים על ידי יהל אפריאט
Come, said my Soul,
Such verses for my body let us write,
(for we are one)

Walt Whitman




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
כמיהה
The same face on the same bus for years to know, and god has
surly turned.
So very little your mind understood the meaning of guiding
time .Sadly, her time was guided by you.

ארוחת צהריים ביום אוורירי וצח. לא ידעתי שבאותו ערב עתידי
נבנה במערות עשן.


לרשימת יצירות השירה החדשות
My eyes sculptured his vision
It destroyed me as if I was held
By my own soul

A letter to you
Words were expurgating
My palm

Riming their bruises of a far, far concern
With a stated chenille

ביקורת
I was from the feeling
of the human heart
Yes, we were born to be human

הגות
Soon the voyage will be taken
By a gentle boy
Who's ready to be departed
from his home

ביקורת
Each makes the hatred with kindness.
A violin, A guitar became one soul for the movement
Of fire, a freezing cord.

הרהור
The mystery of time
left me feeling the melted ground
I have been stepping towards the sun
Feeling the warmth of the cold

A whole
bible wont be able to complete
My body as a whole chapter
draws steps in a wander path

הרהור
I felt so cozy in me
Like the winter was embraced by the summer
and the autumn left peacefully for the winter to come

יחסים
Too sick the looking man's eyes were

הרהור
On my way to the place
Where my desires desire
The feelings feel

גורל
When the minutes end
The silent moments will speak
Loudly for us

בהגיעך לכאן
נשמתי חובקת את לכתך

גיד ועצמות חלחלו לעברי
בנו אותי למחשבות ורודות כהות
כי הוא זה
הגבר האהוב והאוהב

הסתכלות צפויה אל עבר
גן עטוף בזהות בדויה
וטובך מעלה תהייה
גם כן בתוכי שבוי

אהבה
והארץ כעפר לאדמת תשוקתנו
לא ידע את את אשר חבוי באדמה
זאת

לא ידעתי מאומה ממה שקרה אז
או פשוט הקליפה התקלפה

בפאתי לבך
ניסית לבטוח
ולברוח

ייסורים
ליטוף הניתן על ידי אלוהים בעצמו
אלוהים שומר אך לעיתים גם לוקח

אהבה
קיומך נושק אל שפתי עקובת הדם
נושקת אליך
סדקי הנשמה מתבהרים מתוך זכוכית נקייה

הרגע ההוא
אשר מפלתי התרוממה בעיניו
הוא בעצם היה הגשר בעצמותיי
ראייתי התעוורה בתוכו

אהבה
האור הכהה המשתקף לתוך האווריריות הנמסה,
לבשתי את אותה שמלה אהובה.

עצב
אוויר מרוח על פני בכי אלוהים
צופה בכיליון עיניים לקריעת מרירות
אנושית

ועכשיו
לבך כשביל אין סופי
פוסעת עד פאתי עורך
עורי קמל בעורך

מנוח זועק ליבה
החירשות עוטפת
את עיניו

זכרונות חיים קלופים
התלקחו בעיניי
לבשו צורתם

זלזל האושר המתעכב
לבוא
ועודני כאן נושמת את
חללי השממה

האתמול בצעדי ענק
מנסה להקפיא את הזמן

העתיד התבקע מתוך העבר
ההווה עטף את עורי
כמעיל ביום קייצי

ייסורים
צעד על שלולית ברכת
אהובי המת מקור מותר
ידיעה חסרת שחר קולעת
על ברכיי דמעה קושרת נטילת
יד אכזר
ואני, השתקפותי באחיזתו הרופפת
ברקמת החמלה

אכזבה
אותו בחור
חלפתי על פניו
אך לא נגעתי בפניו
לא ידעתי מה רחש לבו אומר

שחינו בקול העורב
נעלמים בתוך עשן שוחט
קולו היה טבול ברעש אלוהים

הנשמה אותם איחדה
אך האוויר השחית את תמימותם

נעמדת
מתיישבת
כבול עץ כבול לאדמה יבשה

עיניך משוטטת בין כתלי הזריחה
ואני עודני שם, מסרבת להבין את פלא
הבריאה

עיניו נוצרו מחמלת הקיץ
גופי צמא למשקה עצמותיו
הוא איננו כאן
החלום נדם
הלילה נשאר

ביקורת
נשות מלחמה אשר שבי החיים שבה במרגלות ההר

הם גנבו את ההצגה
הם הראו את גדולתם

ארוטי
נהר נושק לרגלי
ביצבץ שיער ראשו
טיפה זוהרת בליל תשוקה כלואה

במעלה ההר
שם צופה
ממלמלת מילות אהבה
עורגת ומשתוממת

מתיקות עד אין ספור מליחות בגוף
קורא אהבה עזובה
נשמתי מוכיחה את פרח השלום דרך
נתינת יד קטועה

בדידות
תשוקתיהם כחייה מפוחלצת
תשוקתי בו פילחה לילות לכודים בזמן

ישבתי בתלם נע
וחיכיתי לו
כן לזה שאולי לא קיים
והשמש זורחת

עצב
ההווה מנסה להחיות את העבר
אך מותיר את נשימתו האחרונה
לעתיד הנושק לשורשי חיינו
לעמית ליבנו.

אמונה
הכוח העולה מתוך עשן האש
שרשרת הנזקקות לאותה יד מביאה
דמעתה אחרונה

התבונה הייתה תלולה
משאלותיך כעצי מכאובי
פרי שלם מכיל ריק חתוך לשקט
נצחי...

הרהור
עצמותיהם התמזגו לגוף אחד
טרפו את חלומותיהם
ושאיפותיהם

געגוע
זריחתו כשמש לחה
נעלם בצאתה
נשימתו כאוויר לשפתיי

השקט נבנה
מפעימות תלם רך
נשא אותי על גביו

וגופי עוד צמא משקה נשמות
משקה שיכורים ישנים
נשק לי בשתיקת חלומי
ועוד רגע קט
חושיי נבראים לתוך
מותו




משה מהשווארמה
אלרגי לקמח


ציפור קטנה


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/YahelAfriat
יוצר מס' 27936. בבמה מאז 6/11/03 16:02

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ליהל אפריאט
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה