[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי שם אזובאל היוצרים המעריכים את שם אזוב
" סבי רגיל היה לאמר : "החיים קצרים להפליא. עכשיו ,
בזיכרוני, הם מצטמצמים כל כך שכמעט איני תופס, למשל,
איך מוצא איש צעיר להחליט בנפשו לרכוב  אל הכפר
הסמוך בלא שיחשוש - גם אם נסיח דעתנו לחלוטין ממקרי
ביש - שמא אפילו משך חיי אדם רגילים, ללא כל
פורענות, לא יספיק כלל למסע כזה"
פרנץ קפקא "הכפר הסמוך"




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אישו עמד על שרפרף עץ בסמוך לבור הביוב שהריח רקב צואה ומחנק,
נשא עניו למעלה כמו בתפלה ודיבר על עולם צבעוני ועל תחושות
מיסטיות.

באופן מפתיע שמתי לב שפעימות המיקרו בחימום הם מדד מצוין
לעמידה בלוחות זמנים ותזמון.
נוכחתי לדעת כשאני מחמם את השוקו אני מצליח לנעול נעליים,
להכין פרות וירקות לעבודה ועוד
להספיק לעמוד מול המיקרו לשניות האחרונות עד לצלצול המיוחל.
ככה התחלתי לתזמן כל דבר,

אחרי חודשיים של הכנות ולימוד יצאנו לדרך. עם אור ראשון ירדנו
מהעיר לכביש עוקף חשבון, משם פנינו לדרך עפר שמובילה בכיוון
הכללי למעבר הגבול. כשהלילה החל לרדת עצרנו בנקודה יפיפייה בין
גבעות מכוסות בפריחה תכלכלה של עדעדים.

כשהתרחק קמעה הייתי צועק "קינג דבנה "(מלך הזבובים) וכשסובב את
ראשו הייתי קד קידה והוא היה מחזיר לי בנפנוף היד.כך היה הולך
ומתרחק שכאחריו שובל כלבי רחוב.

דיאלוג
לפעמים יש תחושה של אינפנטיליות איך הילדה הזו יכלה להחליט
עלי, אני לקחתי מזמן את האחריות על ההחלטה הזו ולא מאשימה...


לרשימת יצירות השירה החדשות
אלגוריה
בגופו המתעקל כמו קשת
נכון לירות אביונות

בסימטאות חטאים
בפינת רחוב
תחת פנס
מחוויר

הבו לי אלקסיר
זועק!
ומוהל בטיפת
דמי האחרונה
קולות שיקוי מהדהד
חורך כל פינה ודמע

אהבה

הרהור
לדוג דגים ביקשתי
אך בחכתי
שברי אלילים

דיאלוג
ומה החשיבות של המילים הללו שאני נותן על הדף
והאהבה אשר נולדת תמיד מן הדימויים שפורחים בין המטאפורות האלה

נעדר הזמן
והכל בר חלוף

מלוטשת מלשונות גלי הים
כזווית מחוטבת
של תבנית היכל

יוסלה!
נטול צורה
ולא מושלם שכמותך.
לא נוצרת
בגוף אישה

שופעת
רכה ועגולה
משורגת פסי עדנה

בשיכרון מחלחל
בין מאווים לכוחות
בשימוש זדוני
במכתמי דודאים
לפתיחת רחמך

הוא אכזב
משק כנפיה
בקצה סוף האביב

ארוטי
ומגע חושני חזיוני
מוליד צליל טהור

עת נאלם הקול
עת חזרה הדממה
האלם הבוגדני
סביב סביב
לא ניע

לופת בזרועותיו
את חבית הדבש
דרקון של אש
מתרומם מתרדמתו
בהגיע הצער

אני סופר לאחור
עכשיו ענייך כבדות

כמיהה
הלילה הזה שמש
שמי תכלת אחרים
שלא קשורים בם עננים

נוסטלגיה
הסירים של אימא
מלאים בחסדים,
בתפילות של טעם וריח

אלגוריה
אם בלתי זה התיקון
ואין זה ואין את זרה

ארוטי
קולו של היופי
מסתנן מתוך גופך

ואת קרובה
שואבת אותי
מהר יותר
כמו אור

הרהור
באביב הם ענו לי
בקיץ צהלו

מצב
אוחז בקשת אוריון
כנשקי האחרון
ושוקע בשמיים אפורים
ומנגד העקרב

כשתבואי אליי
עטופה ביופייך
דברי אליי אלם
איך לא אנחש ביישנותך?

ראי כפול מאה
לכד דמותך.
כל אימת שפיו סגור היה,
היגידה לי עינו.

אלגוריה
ובלשון עילגת
אסב פניי לאחור
לכסות ערוות משוררים
בשפת קדושים מנובלת

אלגוריה
מחר נגיע רחוק
לעמק המוריק

ואני תועה
בדלת אמותיי
נאבק בגשמי
אין ברכה
משווע לשרטון

הרהור
מאי טעמה תפוח
והרי הוא תאווה לעניים
והיא התום הטבעי
עטורת ניצנים

קצרצר
עיקר כל הדברים הוא ההתחלה
שנבוא בכל פעם מחדש
כמו שלא היה מעולם
ובאתי אל העץ

כששמעתי את הזעקה
חשבתי שזו
פקודת אש

נערה יפת קרסול
מחוללת יחפה
הלא גם בכייך
בעניי צחוק הוא
אבקשך למחול

אהבה
אשר אי פעם
תחדלי להקים ולפרק אוהלים ססגוניים

הרהור
מכאן מבקש הוא ללכת לבדו
חפון בקנה מידה אנושי
מידה כנגד מידה
כנגד כל המידות

וכשהיא נגמרת
אני עובר
למיטה הבאה
אחר כך
סופר

מכסה בניגון
באי הרצון והסתרת הפנים
לשיכוך רוח הביעותים
של רגשות סותרים החיים בכפיפה
בקשר המסתורי

בתמורה להכנסה
תפזזי אהבה
בשפת יתר הומייה.

בחשיכה הגמורה
מבין בגעגועים
שאין להם תבונה

וקרן אחת
חודרת ללבי
בנקודת הרוך
הסתוי

ותוגות טחב בענני מסע
תלויים בשמי המקרה

מבטיח ונשבע
לאות שטות
כדרך השיטה

אודה
ואת...
נבראת ללא הרף
נפרשת,
מגוללת,
ללא חושך
מתחדשת בכל יום

פואמה
פסים כאיפוס
טמונים בפס ידי
כל מציאותי בכפי

יחסים
השכלתי ואשגה הרבה
ברגשות שאינם מתמזגים
ורק מתחלפים

אהבה
בראשית חכמה
בשער האהבה
במעלתו של אוהב
נחפץ לבת מלך.

מבעד לעדשה
לובשת טל וערפל
מאבדת קווי מתאר
כביום גשום.

ארוטי
האחד נוטף לאיטו
בצליל והד הצליל
השני אוחז בלשון גמישה

דרך ציפורים להבין
בשבילי השמים הכחולים

ותראי תוגה גדולה:
"הטובים נלאו ממלאכתם"

הרהור
נשים פוסעות בעדנה ושאננות
הולכות בחדות ורכות

אהבה
להיחבא
בתוך זכותך
הלא את
תומתי שלי

ואני דוחק
אל אשר טרם נגלה
שט כמשתעשע

תועה במעברי
הרים ערפיליים,
פרקי זמן
שנועדו לשכחה.

דרך חלון ממוסגר
נאחזת בתקוות החוט
בנקודת התורפה
של ערוות עיר פרוצה
המוקפת חומה


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הרהור
רק בזק צהוב
הבהיק
ולא יכולתי
למוש ממקומי


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
ציור מחשב
אל היצירה
אותו שורש




אל הארכיון האישי (32 יצירות מאורכבות)
כשהלכנו עם שלי
להרשם ברבנות ,
הרב אמר "לא
תודה"
אז בלי לחשוב
פעמיים בכלל
אמרתי

"מה תודה?
תתכופף!"


החבר של החבר של
שלי נלחם בטחנות
רוח ונהנה מזה


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/ShemEzov
יוצר מס' 27566. בבמה מאז 1/11/03 23:50

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לשם אזוב
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה