|
הלכת להופעה, ביום חמישי בלילה.
מחר יש לימודים.
זה לא מפריע לך.
את רק רוצה להיכנס לשם, להשתקע בתוך השקט של הרעש המוכר. לשכוח
את המהומה שנוצרה בתוך הדממה שבלב.
|
תסתובבי בקרוסלה
ילדים קטנים מסתובבים בה
והם צוחקים
כפי שלא תצחקי לעולם
|
מחניק לך בגרון, ואת מלוכלכת, אולי כבר ארבעה ימים שלא התקלחת,
שבועיים שלא חפפת ראש, את נראית נורא חיוורת בלי איפור שחור,
אבל אין לך מוטיבציה לשים.
|
"זבל! איזה מוח דפוק יש לך, כוס אמא שלך..." מקלל, את אמא
שלי.
מישהו הרשה לו לקלל את אמא שלי?
|
האם את יודעת בגרות מהי? תביטי בעצמך- לא יותר מילדה קטנה. זאת
לא את שעומדת שם, אולי, אם תתאמצי, תראי מתחת לכל הכסוף
והשחור, התחרות והאיפור, איזו ילדה קטנה שמנסה להתבגר ולהדביק
את הקצב, לאלו שהיא באמת אוהבת, ילדה חלשה, או אפילו חזקה-
שקשה לה עם כל החוזק הזה
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
תגידו, איך
מצטרפים למחתרת
הפיזיקאים?
הכימאית שנמאס
לה |
|