|
ואז באותו רגע, לשניה, למאית השניה, הרגשתי.
|
תק. פרמתי את התפר הראשון
"את צריכה להבין, שנמאס לי כבר שאנחנו רבים ו..."
תק. עוד תפר. ועוד אחד.
|
היום, לקחו ממני פיסת חיים
ואני אפילו לא הייתי שם
להגן
|
יש בו כל-כך הרבה שלפעמים אני פשוט
רוצה לכתוב אותו, את כולו
בתוך ספר. שישאר פתוח לנגד עיני
|
שחק איתי דוקים.
השלך אותם,
את המקלות הדקים הללו,
ללא נקיפות מצפון.
|
לא אצליח לתאר
כמה
שאני אוהבת
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
לא שולח שום
לחם. שימותו
מרעב הזונות.
- פינת האנטיפת,
מוגש בחסות שפן
קטן והאגודה
הבינלאומית
לחארות. |
|
