|
"אבל את יודעת הכל".
"אני יודעת הכל?"
"את הבנאדם הכי חכם שאני מכירה, אירה. את יודעת הכל".
|
אבל רק אני יודע את האמת- אלוהים המפורסם של למעלה מסתבך עם כל
הקטנים כאן למטה, שמתיימרים לדעת הכל, אז הוא מינה כמה
אלוהימים מוסווים, שנראים כמעט כמונו- אלוהי הדברים הקטנים.
נדמה לי שהוא בחר בה.
|
"בנאדם. אתה מדמיין את זה. נשבע לך שאין פה כלום."
"מה?"
"רק אמרתי שאין כאן כלום -"
"תוכיח!!"
"ההמ...?"
"נראה אותך, תוכיח לי שאין פה ממותה."
|
במורד המדרגות העולות לקומה השניה היא רצה-טסה לעברי כמעופפת
ברוח המזגנים השמימית, מותירה אותי בפה ששכח להיסגר והבעה
משועשעת-משהו.
|
אומרים שלמולי עיניים יפות
מולי שורפת במבט שלה
את מה שהן רואות.
|
"תפתחו, אני רוצה להציץ!" היא מבקשת
הענן קצת זז, היא רואה את הקשת
הקשת היתה כל כך מקסימה!
ו"אני" היתה פשוט חייבת, אחת גם לעצמה
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
כשתתפוס את
הבועז הזה, תגיד
לו שהוא מכניס
גם עמוד
באיטלקית, אם
הוא רוצה לשמור
את הראש שלו
מחובר לכתפיים.
אחרי זה תמצא לי
מישהו שכותב
שירים באיטלקית,
תביא אותו לפה
ותנעל אותו
בחדר.
לא שלי, קאצו!
זה עם המחשב.
המפיונר
הקומפולסיבי
חושב קדימה |
|
