|
אילו היית כאן כעת
יושבת בבית
|
אלוהים פשע לי פחות מהוריי
על שהשאירני בחיים
|
אם תחפוץ לדעת נפשי
צורך אחד יאחז בדעתך
להעמיק אל תוך הבוץ הלח
|
עין השמש בנקודתי הכחולה
עומדת אני, בודדה למולה
|
יום סגרירי וקצת אפור בחוץ.
ברוש מימיני ומשמאלי שיח קוץ.
רוח קל בשער העץ מתחבט
רודף נפשו ולא מוצא.
|
אלוהים נשק לרגלי הארץ
הטביע בה צמיחה.
יצורים חיים בני ארבע רגליים
התרוצצו אז בשלווה
|
סתיו, שלכת, עצים ערומים.
ילד בודד מטייל
האוויר מנשב ואומר:
"מה שורר כאן, מה שורר?"
|
לו רק מצאתי מילים
מילים שיאמרו כי אהבתי
|
אל מול אותם צלבים יום יום
בתוך השלג הלבן הצח עומד קפוא
|
עם בוא הבוקר צח ורענן
שוב אותה זריחה של שמש בענן
|
לקראת שחרית עת זריחת החמה
מעט לפני ציוץ וצווחה.
אפתח חלוני, עם השמש אקיץ
לקבל פני היום בברכה.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
רקטום זה לא
מישהו שקורא
מחשבות.
ריקי מכה שנית |
|
