|
הוא מצא לי שמחה
בין אבני המדרכה
|
על כל בוקר אפלולי
הם שם איתי
שדים שלי.
|
לשכוח את הדרך אליי
את החתולה שלי
שישנה כל היום
לשכוח איך עצמתי עיניים
כשניסיתי להרגיש את החום
|
אותה ילדה
עם מח מעוות
אנורקטית כמעט
חדורת שנאה עצמית
ויצר הרסנות
חיקוי זול
של חיים
תוצר של טעות
|
אני רוצה רק לחבק אותך ולבקש סליחה
כמו כלבה כנועה להשפיל ראש ולבקש אהבה
|
מילים מתחלפות ברגע,
אינני תופסת
ולו מחשבה
שתעשני חושבת
|
בחוץ אנשים
נאלמים מצעקות
בחוץ כלבים
מרימים אוזניים דקות
בשאלה
ואני פה
לאט מתכלה
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
לך מפה, משוגע.
תמצא פסיכיאטר
אחר.
יעקב פופק, נבעט
מספת הפסיכולוג. |
|
