|
לבד, לכשעצמי אני גם את
כמקשה אחת.
|
משקיע שקט שקול שליטה, נשלק בשקוק רשתה
נשנק בפרוץ שיקוי פליטה
שלוק משקיקותה.
|
יפרח נוחם רחמך
עת אזרע
ואחריש
|
סדיני רוחש גומות של אש
מטר תשוקת הדגל
|
חולפים הימים לטיפה עוד טיפה
עינוי סיני רודף מבט עין
מגופה.
|
כשאתה בא אלי
עשה שאני אגיע,
|
לא אופל המר בי
צובע
שוחר לי עיניה
בכדי
|
היא אפלה שבי
על לובן
שדייה.
|
משחור שיערך
עורבי זעם
ימריאו
|
בשמיי שערייך זר
משקיט ברק
כלי לך
|
ואין האור מגיח
וגם הזמן
שבת
|
בכל אדם אמיתי חבוי ילד הרוצה לשחק
|
צלילים כהים של שממה
מייבבים נהי דרכם ללבי
|
על היד יש תינוק, לפעמים גוצ'י
עגלגל, רגעים כורך מתענג
|
הניחי,
אלת-צדק
לבי, את בנשימה!
|
ורק השערות המבצבצות
בקצות תחתוני התחרה הוורודות
את עיני משקרות
|
וגינות הן רכות נעימות וחמימות כמפיות לחות המוגשות יחד קערית
מים וחתיכת לימון במסעדת מול הים.
|
הבום... השיג אותי לפני שענו לי בבית, עפתי קדימה על אבני
המדרכה אפיים ארצה, ראשי נקבר בערמת קופסאות מאובנות. שניה או
שתיים היה שקט מוחלט
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
