|
They made me crawl, and I did, but before I noticed I was
down to no were, it was not a pretty sight. I was down on
the ground, with my hands behind my head, and I felt nothing
|
הוא פקח את עיניו, שממת הכוכבים השתררה על כל שטח ראייתו,
היקום האין סופי - כל כך בודד. התבונן בשאננות לצדדים ופלט
אנחה חרישית. הוא היה לגמרי לבד. הים המשתרע מהאופק ועד לקצות
אצבעותיו הקפואות, חול רך כמשי זוהר תחת אורו המעורפל של הירח.
רק הוא והקולות בראשו.
|
"הייתי רוצה להיות מלאך ...", אמר וקפץ מהגג.
מסתקל על חברו מלמעלה חשב, 'העם זה איך שאלוהים רואה אותנו ,
נופלים לעבר שום מקום בלי מטרה?
|
כמה לפעמים חבל שהצלקות הפיזיות לא נשארות איתנו לנצח
|
God is not a friend of mine,
Killing people, killing time,
Love is something I can't find,
I believe I must be blind.
|
Only when you're dead
You're turning into one
|
It's what you see when you don't fear
It's what you know when you don't care'
|
איזה ביזבוז! כל יום אותה הרגשה של ביזבוז, מה זה השטויות
האלה. אנו חיים למען אותם רגעים קטנים של הנאה. למען אותם
רגעים אנו סובלים חודשים, שנים. ביזבוז. האם יש דרך לא לבזבז
את זמנינו?
|
לפעמים אני מרגישה כאילו אני לבד בעולם, כל הדברים סביב רק
תפאורה. האנשים זזים, מדברים, כל הזמן ממהרים לאן שהוא ואין
להם תכלית או תוכן. רק אני, עולמי סובב סביבי.
|
אז זהו?
זה כל מה שיש?
נטיות אובדניות ודיכאון חמור הם אומרים, אבל מה הם יודעים?
|
מביטה שוב על הרחוב ורואה בו מטפורה שקטה לחיים שלי, שקט בודד
ואפל. מכונית עוברת במקרה הטוב כל חמש דקות וגם זה לא. אף אחד
לא באמת שם לב שהרחוב הזה קיים, הוא סתם ארוך, בודד וחשוך
שנקרא על שם של מישהו שעשה משהו מתישהו.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
קראת את האחרון
של חרגול?...
(ץ סופית, "101
דברים שאסור
לומר בהלוויות") |
|
