|
ביום שנפלו להם הכוכבים חשתי זאת כל כך חזק שהתעוררתי משנתי
העמוקה מזיע ופורץ בצעקה.
|
כאילו פתאום כל הקירות שלי החדר הקטן הזה סגרו עלי, ולא יכלתי
יותר ויצאתי מהר לנשום אויר צח
|
היה לי חבר שדיבר אל עצים.
הייתי מסתכלת עליו שעות ומדמיינת מה עובר בראשו.
|
את כל חיי אני הקדשתי למשימה הזאת.
ואני לא מדבר איתכם על סתם משימה. אני מדברת איתכם על
ה-משימה.
אתם בטח שואלים את עצמכם על מה אני מדבר כי בעצם אף אחד לא
יודע על זה מלבדי.
אתם מבינים, קחו משהו פשוט ומובן מעליו כמו קלמר ולא יהיה לכם
מושג מה כבר אפשר לעשו
|
"שיכורה, לא שיכורה, זה לא משנה, רק תהיי סקסית"
מה אני עז?
|
תמיד ראיתי את המבוגרים איך שהם כל כך נהנים מזה, ותמיד
כששאלתי אמרו לי כשתהיי גדולה.
|
שקט, רק תיפוף אצבעותיו נשאר באויר.
מביטה אל עבר האקדח שמונח לידו, צמרמורת עוברת בעורפי.
|
רוצה לחבק אבל פוחד להכאיב, להרוס משהו שכבר הרסתי אותך.
|
לפני כמה דקות קיבלתי טלפון, סתם ישבתי לי מול הטלויזיה אחרי
יום שבת מתיש במיוחד ופתאום מספר לא מוכר מטלפן אלי.
לא ממש היה לי כוח לדבר אז התלבטתי ביני לבין עצמי אם לענות או
לא לבסוף החלטתי לענות ועניתי.
ומאז.. מאותה שיחה אני לא מפסיקה לרעוד.
|
היא קיבלה את מה שהיה מגיע לה, הוא טען.
רצה בכל כוחה בכדי להגיע לשם, מרגישה איך מהירותה הולכת
ונחלשת.
יודעת שהיא כבר מחוץ לאזור הסכנה.
מגיעה אליו, מתיישבת ופורצת בבכי תמרורים.
|
ישבתי לי על המעקה ככה לא ממש יציבה
אני אוהבת את ההרגשה הזאת שכל דבר קטן יכול להוביל למשהו גדול
שאם רק אזוז טיפה אפול
|
אוף איתך, למה עכשיו ולמה פתאום?
רוצה שאצעק, אז הינה ש-ת-ק-י!.
יודעת את להביך רק אותי.
|
חשבתי על שיר, על מכתב, ציור או מתנה
חשבתי פשוט לבוא ולומר לה "תודה"
אבל שום דבר לא נראה לי בינתיים
אז יצאנו וקניתי לה אופניים
|
אקדח אחד כדור אחד
ישר בלב צונח...
|
ולפעמים רק לפעמים כשלא חושבת בכלל ועושה מה שרוצה כל העיניים
נפתחות לרווחה
וננעצות הן בי מופתעות, וואו יעל לא ידענו שאת כזאת.
|
אתמול דיברתי עם הירח
אני דיברתי והירח שתק.
|
לוקח חופש
חופש מהחיים
כרטיס טיסה לשום מקום
במחלקה מספר 1 זאת שתמיד חלמתי עליה
אני יודע שמצבי לא מאפשר לי זאת
אך לא אכפת לי
|
היא מחייכת, אומרת שטויות, בקושי מקשיבה
אני מסתכלת לה בעיניים לחפש אולי יש עדיין מירב בפנים
וגם שם היא נעלמה.
|
הבדידות משתלטת, מקיפה את כולי
רעד חולף עובר, מרטט את גופי.
|
"אבל תגידי בכנות עכשיו, אני נראת שמנה בשמלה הזאת?"
לאאאאא כמה פעמים צריך לומר לך את זה?
"לא! מה פתאום!"
|
אני כבר לא יודעת, וזה לא אומר שאני אי פעם באמת ידעתי.
|
לא יודעת מה אני רוצה
לא טוב לי
רוצה לברוח ולא יודעת לאן
מרגישה חסרת אונים
מרגישה לבד...
|
כתבתי את זה כל כך ממזמן, וכל פעם כשאני קוראת את זה, זה עושה
לי צמרמורת.
יש לי בעיה עם סופים, במקרה הזה אפילו אמצע אין, אז ניסיתי
לכתוב שוב ושוב המשך לאותה התחלה, המשך שירצה אותי, סיפור
שבסופו אומר : וואלה, שיחקת אותה יעל.
|
והמוסיקה של הרדיו בבוקר שהובילה אותי לעולמות אחרים, איך
עצמתי את העיניים ודמיינתי את עצמי רוקדת לבד על הבמה.
כל פעם עם לבוש אחר, תנועות אחרות, הכל היה כל כך ברור, כל כך
מוחשי.
|
הוא היום אמר שהוא יבוא, ניסיתי קצת להתחמק כי אני מפחדת.
לעזאזל אני כבר בת 25 ואני לא מסוגלת אפילו להקשיב לעצמי, הפעם
נועה את אומרת לו שזה נגמר בינכם,שאם הוא רוצה שתהיו ביחד אז
הוא עוזב אותה ואם לא, אז להתראות.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
זה שיודע, שאינו
יודע שהוא
יודע,
הוא ישן...
הער אותו!
-ברוס לי- |
|
