|
וכך באותו היום הראשון של החורף לאותה שנה מת לו אביב באותה
התאונה, אור נפצעה אבל יצאה בחיים ועל כרטיס ברכה אלמוני בבית
החולים היה כתוב:"אור לא נועדה לשמוח, אור נועדה לסבול..."
|
גורל, זה למי שמאמין או אולי זה למי שלא מוכן לקחת אחריות...
|
אני הולכת לי לתומי בבית הקברות... העוברים והשבים מסתכלים
ותוהים מה ילדה בת 15 עושה לה לבדה בבית הקברות... להגיד את
האמת, גם אני לא ממש יודעת את התשובה... אני רק יודעת שהייתי
חייבת להגיע לפה...
|
לפרוש כנפיים
לעוף אל עבר המחר
|
ואז כשאור דמדומים נעלם
אתה לידי פה נרדם....
|
ואולי ביום מן הימים אתה תזכר בקטינה מהכיתה ותרגיש צביטה בלב
והמון חרטה בנפש על כל הסבל שגרמת לה....
|
הוא נשוי
אני מתבגרת
הוא שפוט
אני מאוהבת
|
אומרים שלאהבה הראשונה תמיד נשאר מקום בלב, כמה שזה נכון, כמה
כואב זה יכול להיות לפעמים... במבט אחד הכל עולה וחוזר, האהבה,
האכזבה, הפגיעה, הכאב, הנקמה...
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
הייתי יכולה
להיות אדם של
בוקר,
אם הוא הוא לא
היה מתחיל כל כך
מוקדם ביממה.
הממורמרת. |
|
