[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מוטי פרי-מור
חייתי ואחייה בעבור 60 שניות מלאות ! כי יותר מזה לא צריך.
מחקרים מוכיחים שלפרפרים בבטן יש תוחלת חיים ארוכה יותר
מלפרפרים בטבע...

http://www.pri-mor.com

אל היצירות בבמה האהובות על מוטי פרי-מוראל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי מוטי פרי-מוראל היוצרים המעריכים את מוטי פרי-מור
כשאתה מפסיד, תרוויח את הלקח ושמור אותו לפעם הבאה.
כאשר אתה כועס, אל תחליט - כאשר אתה שמח, אל תבטיח!.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אהבה
בחור השיח לאהובתו, כי... "אהבה היא כמו קשת בענן, היא צבעונית
וגורמת לאנשים לחייך....

מוסר השכל
החיים אינם מרוץ, קחי אותם לאט יותר, תיהני,
משכי את השנייה והאריכי את הרגע... והקשיבי למנגינה...
לפני שהשיר יסתיים!!!"

התבגרות
אני אוהב להיות זקן, אני חופשי, אני אוהב את האדם שהפכתי
להיות...

במשך השנים נשבר לי הלב. איך יתכן שליבך לא יישבר אם ילדך
סובל, אבל לבבות שבורים הם אלו שנותנים לנו כוח והבנה וחמלה.
לב שמעולם לא נשבר הוא קשה וסטרילי, ולעולם לא יחוש את העונג
שבחוסר המושלמ

זכרונות
מה אתה תוהה ובוהה כאשר מולך ניצב מרוחקות, מטפטף את מזונו על
בגדיו, קשיש שמאבד את זיכרונו לעיתים, או בכלל את הקשר
למציאות, ובמקרה הטוב, גם מאבד גרב או נעל ?

געגוע
מוטב שתאטי, אל תרקדי כל כך מהר. המנגינה לא תמשך לעד כשאת
ממהרת כל כך להשיג משהו וכשאת דואגת במשך כל היום לדברים
השוליים, הזמן הזה הוא כעין מתנה שלא נפתחה ונזרקה לפח ששמו
"זמן חיים"!

חשבתם פעם שהתקופה היחידה שבה אתם שמחים להתבגר היא הילדות?
כשאתם פחות מבני 10 אתם כל כך משתוקקים להתבגר, שאתם לא שוכחים
אפילו את השברים "בן כמה אתה ? " "בן ארבע וחצי " !!! אף פעם
אינך בן שלושים וארבע וחצי !!! אתה בן ארבע וחצי, כמעט בן חמש
זה המפתח: מרגע

אגדה
טיפים יפים לחיים / מוטי פרי-מור

פואנטה
כשבני אדם הופכים למבוגרים הם מרגישים כלא נחשבים וחשובים,
ברגע שגופם ונפשם מתחילים להיכשל הם מרגישים כאילו יצאו ממעגל
החיים היום יומי, בזמן שהגוף הפך לשברירי והדעת הפכה לא
החלטית, למרבה הצער, אנחנו לא כל כך מתייחסים לדעותיהם אנו
מדמיינים "מה הם יודעים?"

אהבה
האהבה היא כמו רוח, לפעמים קרה לפעמים חמה, אבל תמיד סוחפת!!
הלב יודע את האמת, שאין אהבה בלי כאב.
אהבה היא כמו שעון חול בסוף היא נגמרת.
אהבה היא לא רק רומנטיקה היא גם הלב שבך!!.

זוגיות
אם יש לך אהבה לא חסר לך כלום, אם אין לך אהבה כל מה שיש לך לא
שווה כלום...
אם אתה אוהב משהיא תנסה לכבוש את ליבה....

מוסר השכל
אם אי פעם ארגיש לבד בעולם, אדע שזה לא הדבר הגרוע ביותר שיכול
לקרות לי. הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות לי הוא שארגיש לבד
ומאוכזב על שלא פעלתי מספיק ואז אדע שזה אמיתי ובגללי, כל עמל
חיי אינו שווה מאום, כל העשייה,

אהבה
ואולי, ואולי אלמד את עצמי לחיות בלי. בלי שתחזרי יותר.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
נפשי לתנות זה הלילה
עת רקיע מוצף כוכבים.

לבי מעוך כאפרסק
דמי בגעש מתפרץ
תזזית בכל כולי עוברת
בשל לאהבה בוגרת

יש מי שטעם מפרי הקבר,
ים דמעות וסבל שטפו.
בשעה קשה מרה כאבל,
יהין רק אל מבוקשו.

אכזבה
אהבה זה לא כמו סכין,
אך בהכזיבה פוצעת,
לפרוסות היא בוצעת.

נוגה מיתרי עת ערב רד
אין צליל בגיטרה
טופפתי היאך בתוף העולם
בו אין דמות ששרה

אהבה
אהבי נמשך לגווה,
ברוך הנועם
אלי נטו עיניה.

דימון שרה - אין חוס,
דוהר על סוס, שרגלו
מכל מכשול מועדת.

אהבה
דמותך הנאמנה
בלבבי נוסכת חשק
עד פיק ברכיים
ברגשנות של קדם.

אהבה
כשדודה הרני,
אוספת דמותך.

הכל ראיתי
תלם, ציץ, מעיין, פרחים -
בשלל צבעי יופי וצורה,
הלב היה נפעם.

הלב מה עז היה
חן הליטופים - את זוכרת ?

געגוע
הרוחות,
לא מחקו, אהבתי לבושמך.

אהבה
לכשתישני
אהיה למרגלותייך
אביט כעל קסם מופלא
בבישום ובלהט

אכזבה
אימרי לי,
האם זה קנקן שכרת
זכרונך ימח.

כעס
אך לליבי אני ערפד הזעם,
כאחד ממנודי עולם,
לא אנוח,
אף פעם.

ואין תחת חדש לשמש.

ממול ירח,
בקצה שמיים,

כנפו נשמט רוסק גופו,
מעט דאה לאדמה,
היא לו קבר תשמש.

גורל
יש בה אומץ
יש בה תבונה
להיות לך,
פינה של אהבה.

גורל
כחומל אתבייש,
מושיט לו יד,
הוא מהסס,
בעווית מחייך,
"תודה
שהראתני הדרך".

ייסורים
תנו לי למלמל
עוד מילה
בטרם יקברוני
קבורת חמור.

הגות
אם אתה יכול לעשות ערימה
מכל נצחונותיך ליידות אותם לגובה באחת
ולהתחיל שוב הכל מהתחלה מבלי להזכיר את העבר.

אלגוריה
איני חכם ממלאכי רקיע,
ולי אף זד לא יריע.
גלגל הצלה לא אמצא,
בדרך ללא מוצא.

אהבה
ברוך אתה אלי השולח אהבה,
בחנך הרחום לזוג אוהבים.
הנותן הדרכה למלאכי השלווה,
ללוותם בנתיבות הפלאים.

אהבה
האם מהתהום עלית,
או באת מהשמיים.
לי את כה אלוהית,
רוצה אותך כפליים.

כנבל תהיי נוגנת,
פורטת על מתרי נפשי.
היכן הלב שם הבית,
שחת לתוך אוזני.

אהבה
מתשעת ירחיה אוהב
הסגולה לרגעי אושר
האצילה שבנשים
אם נפלאה נהדרת
כל העולם היא לי.

אהבה
לעולם לא אשכח
כמה אני, אוהב אותך.

כעס
אני הגאון, הנסבל
ככלב נזעם
קשור בשלשלת
רגלי בבוץ.

אהבה
שאותך חיפשתי כל חיי, למצוא,
ובשארית חיי, אותך לשמור.

אני מעולם לא אתלונן על הילדים שלי שוב.

הגות
אני שרירי, חזק -
למראית עין.

אהבה
יש שתגזריני כבתער
ויש שתהיה לי אור סהר
ואחר, לבי מבסמת
כרפואה לנפשי האוהבת.

ג'ננה
לילה,
ירח עגום -
שט בשעמום,
צליל אורלוגין מזוייף -
במעבר חצות ליל.

הגות
ארבע עיניים,
בארבע אמות,
על ארבעון ניצב -

יחסים
ואמהל עינוי אכזר
באהבה רושפת
אל זו שכילתה ליבי.

אשרי האיש השורץ בהגיגי דעת
שכל ישר והירהורי בריאה.

ארוטי
אשרי המאונן בלהט,
המביא עצמו לתאווה.
והוא היחיד הקובע,
יעשה לעצמו איך שבא.

כעס
את...
שאוצר ליטופיי הענקתי
את...
מרגל עד שחור צמה נשקתי...

חמת לבו, מאודו, חדלון שאיפתו
על בשרו יפרח סלע צחיח...

אהבה
אהביני כנועם אביב נהדר,
בלב חם וחיוך משובה.
כאלילה בת אלמוות,
אל כפוי הטובה.

בא הסתיו
עוד מעט גם חורף,
אילנות זקנים
צמרתם תזוע
מרוחות עליהם
נופחות,

לא רוצה

יש את נפשי לדאות לגבוה,
להיות קרוב לזוהר שמיים.
מבעד לאור המבקיע שחקים,
לראות החמה פושקת שפתיים.

אכזבה
הצמרמורת המוחצת,
העלבון והחרון.
שווים לזה המר,
המפעפע בגרון.

הרהור
בדרך אל מלכודת פלא
המתן, עצור, חכה וצא
עצום עניים שלח ידיים,
החזק ואל תרפה,
מצופה בפז ותכלת, אל פעמי אלים,
התמד לפסוע בדרך המלאכים.

אהבה
צמג גופך בגופי טבוע,
כסימן עד מקועקע.
ניחוחות זיעתינו,
נתערבבו לאחד.

משתפכת,
נוסכת,
ריחות מדפת,
בשמי סוד,
של אהבה מקוללת

הרהור
מצעו נצנוץ יהלום,
מלוא חופניים אוצרו.
שלוות רגש עצלתיים,
מול אכזר בהדרו.

הרהור
אף אם צורתם הכי מכוערת,
אראם כחלק ממראות הקרת.

אשוט למקום שם אשקיט
ו...מתוך שקידה חוקרת
את עולה מתוך השאול

גורל
נוגה מיתרי עת ערב רד,
אין צליל בגיטרה.

יום רודף יום ובניהם,
ורגע של שישים שניות.
הופך לימים ושעות,
שאתה מתרוצץ ומתפוצץ

אהבה
פגישה (בין דקה לרגע)
ובפגישתנו התחבק הנתנשק,
או ..... כמתנכרים נפנה לאחור

אהבה
נותרתי עימך בדד ודברי אליך האשה
ואת מחרישה

אהבה
שוקעת שמש באור אדמדם,
בקור צילה באופק ים.

הרהור
ביקור וביקורת
כמו הביצה והתרנגולת

היא ואני
כוולקן שוקט
לבה מצטברת
באדמה אוצרת
החלה לפעפע

יחסים
דפנותי הבולטים, אינם מרהיבים,
עליהם קרסו - סופות ים וברקים.

נשיקות נתתי לך
חיוורות כאור הלבנה
לטיפותי לחשו כנחש
על גופך תעתעו

את, חיי ומותי
והנותר.

בצלול חצות
אורלוגין יצלצל
נשכב במיטת מנוחתינו

אהבה
בצל דעתה אנוח
מתחתה אשוח
פירותיה - מזוני
עליה - כסותי.

מצב
זמן רב מתחבט
כיצד להשתין בקשת

יחסים
עכשיו אדישה
שרויה בהזיה רוויה
כלפי את מוחצנת
אולי גם מקללת

בפתיון מילים וקלס,
רגעי חשק ניבזה.
תאות בשרים ועלס,
מילות אוהב בודה.

עכשיו הנוף רטוב
ערפל כיסה ארץ
גשם זלעפות ניתך
ובין ברק לברק... הרעם.

שכול
המעבדות לחירות הוציאנו,
להתבוסס על מות יקר לנו?
ביום שמחה לזמן אבלה,
מחרוסת למרור בטעם מצה?

הגות
השמש מסתתרה,
אינה חפצה להראות לאלה
שאור לא ידעו מהו,
לא ידעו את שהעניק
חשו באופל את היופי......

עצב
הגאווה אינה חוננת
מול חידלון המעש.
העלמות מעין
לא תרכך מחשבות.

אהבה
מעל מיטתי עמדה
משל חיה עזה
שעל טפה משגחת
לא זעה מימני

שער נעול
מי שהביא לילה צלול
מי שפתח שער נעול
שיבוא ויקח את איוושת העלים מהגן הערפילי והצללים

דעכו שלהבות ערגה,
נעלמו ברכות פרידה.
הועמו גם המראות,
אש האהבה כבתה.

הרהור
מחליקות, שורטות,
צורבות, נושכות,
במלוא הדרן
חיש חולפות

אהבה
שוטטתי בידי על גופה,
כתנועות גל ים נינוח...

ביקורת
צפע עצמו לו נסבל
בהן ילחש ובלאו יקיש
ובסיוט על כל שעל
מלאה כוסו רעל.

אני מכיר אותך

ללא בושה עירומה חושפת,
כתפיים במתאר מחודד.
גמישות חטב המותניים,
כפיתולי נחש נחרד.

אהבתך היא כחמה
על ים זורחת
ואני כפוי טובה
ואולי גם רע לב

הגות
מה לתבונה או לדעת,
כאשר נסתתרה שם בפנים.
היא לעולם לא נרתעת,
לבנות ארמונות בלי משים.

הגות
עכשיו נח בנחלתי
צרור משאותיי פורק בשקט,
מונה אותם כאוצר גדול

הגות
על חוף ים
בתוך שאון רוח מחריד
שני קולות שמעה אוזני
האחד,
שופע נובע בתענוגות

פרוסת רגע הפגישה,
פרוסת נשיקות ראשונות,
פרוסת ריחות חדשים,
פרוסת חוויות משותפות,

פרוסת הזוגיות והיחד.

ה וד יומי איתך תיפארת
כ ל שנייה היא געגועים
ו את רחקת מארץ אחרת

אגרור עימי,
נחשולי מילים ,
כמאורת נחשים,
שעקבי נושכים.

כדי ששושנה תצמיח,
יש בלי הרף להשקות.
אישה היא כפרח פגיע,
לו אין גב רוחב לעבות.

אהבה
מהערצתי לך
אגלף לבבות
ארפד דרכך
בפנינים אלבישך
נעלייך ארכוס

ליבי התפתה
לטבוע בשקרה
ריסייה הארוכים
לא עיפעפו.

אכזבה
שרוי לה
מחול לה
מותר לה
הותר נדרה.

בדידות
לילות זוועה, מרה טובלת,
אגרופים קפוצים, קמטי פנים,

אכזבה
כתבתי לה בדם מכתב,
שאיבדתי את כל ההגנות שלי.....

ס ייג ושיח כלטיפה
ט עם טוב בפי נותר
ל המשיך לעוד בלי די
ה ווה יפה לי למחר.

מצב
היי קברניט,
עת עוגן תרים,
ותשוט למרחק,
גל יבוא וישטוף,
יאיים הוא לטרוף,
לא עייפה נפשך את הדרך ?

עכשיו,
כפותי מסוקסות,
מיובלות בכאבן.

אלגיה
שם נשמתי ליבלבה,
מעללי נרהבו,
פיזזה שלהבתי...

גן עדן
הייתי שם
בעונג השקט
בתכלת השחק
בזיו הגלים
תחת כפות תמרים

כמיהה
הייתי רוצה את הזמן,
לצייר אותך בשמיים.

קינה
כנחש זוחל,
בבור אפל.
הים הגדול,
מנענע גליו.

החיים משחק הם
ערבב את הקלפים
צוחק המרוויח
בוכים המפסידים

אינטרוספקטיבי
בעונג שב
כדבש הזב
דדה אשאב
כשה נרעב.

אכזבה
אל נא תבכי, אותי שכחי,
הלכתי לדרכי, להתחפר.... במחשבתי.

חורים ותללים בי חופרת

עיתים כבנהי עצבת
בה יזועו צלילי יסורי
ויערסלוני בגעגועים
אל שאהבה נפשי.

אמונה
הנפש תמיד מתגעגעת, לאדם אשר יכוף עצמו עליה,
לתאוותו ורגילותו, מהיוולדו ועד יום מותו.

אהבה
שד השחת מושך בחוטיו,
השטן דוחף עגלתו.
העורבים בלבוש שחור,
לא יקוננו עלינו.

הגות
מעל מרום נופי הכחול
בסך כוכבים
רכב בנוי דרכו מפלס
לגלות מסתורין

בדידות
פייטן בכלא נפשו
אימה חורז ברגלו
הזיות מבאר השחת
סחי טירוף שיכלו.

הומור
מגע חושני
שיפשוף ירכיים
מעשה מרכבה
באור צהריים.

עיני הרוך, ערגו בלהט שפר
הפה הנשיקות, כצרי נעמו
השקק, כברק אור יקד

אכזבה
יש את נפשי לדאות לגבוה,
להיות קרוב לזוהר שמיים.
מבעד לאור המבקיע שחקים,
לראות החמה פושקת שפתיים.

אשרי האדם בעודו איתן
תיקתוקי הלב שומע
יקשיב קריאתו ורן
בין דקה לרגע ובניהם
הרחק ממחוג הזמן.

יפותה הברה,
אבוקת רעמה,
סעור חושה,
בלי חט עוזה,

אם יבותר גופו לשנים,
גם עם חוסר בארנק.
ימזוג עוד כוס של יין,
הבא ליבו עד למחנק.

הגות
פיגיון הרג
אונס עוולה

היא יפיפיה מולכת
כוכב רחוק בארץ זר
היא ההוד שבתפארת
בה לב רן מאושר

הומור
ל---ש---ו----ז---ה
כ----י---ר---ה---ר
ת---ר--ט--------ע
ו---------י---------י
ב-------ק--------ו
---------ל--------ן,
---------י

דיאלוג
אם אדם אהוב רועד בזרועותייך,
אם שפתיו בוערות כגחלים,

געגוע
צלילים,
ריחות שטים,
כינור רוטט,
יד פוגעת,

הרהור
החולי והמיתה הופכים לאפר
ואתם הזכרונות, אהובתי...

לזקור את האבר,
להשתפך בתאיו.
הזיות לטפח,
כחלום המשוגע.

נתארכו זרועות ארץ לחבקינו
אך, אנו שבים לסורינו.

ייסורים
גופי כגבעול נטוי
מזה מים, צמא, רפוי
כותרתי שמוטה...

הרהור
האופק שחור ללא נוף
הים היה חלק בתכלת נהדרת
אך בשבילי הכל דם שותת
כרוך באליגוריה קודרת.

לא אגמול רע תחת טובה
למען יהיה לי רוך בקבר

ייסורים
אל מעמקי תהום
בם לב צולל
כסובא אל
הקנקנת.

פז יהלומים נוצץ.
הכל נגה בצבעי הקשת,
אף השחור צוחצח, זהר.

בזקיפות גיבעול
ראשה תרכין
אל האדמה
בה תרווה שורשה

מה נעמת בקבוקי רב השקר
המהתל באהבה שופעת משפעת
תוהו כופה בנפשי הניבזה
הנוסך אדי אלכוהול מרעיפים
תוחלת בדויה שכרות לגומה.

אהבה
אל חצייך
הכורע
אל חציו -
בעבר.

משי מגעך
חיה נחבבת
לפתע...
מזנקה ושורטת.

הרהור
אצתי למצוא חום החמה
לגהץ בה קמטי פני החרושים

הרהור
שקוע כולי בתהום שעמום אפל
עונגי נוגה אין סיב נע בגופי...

גורל
כלהב חד של סייף פלד,
אט אט סופר אומד.
בתוך מרה טובלת,
אחרית ימי בזה החלד.

הו ידידי אהובי הבוגד
על ידידותינו דרכת ברגל גסה
בלי אף טיפת התחשבות
או מעט רחמים
גזלת ממני לילות כימים

ייסורים
משם אקלל אתלונן איילל,
אייבב, אצעק, אזעק או אמלמל -

אהבה
את קישוטים והעדיים,
בת אלמוות אלילה.
קולך המית יונה,
רוחך שיר למודע.

הרהור
בשטף ימים
אבדה צורתי
בהס חוזה
שעת מותי.

געגוע
פלומתה רכה זכה
נושאת צואר בגאווה
בלי רחש וקובלנה
תרה מזון בתווך עיין

האם נשאתך אהבתך
אל כף החלומות
ואת עימה.

ביום השמיני
בשעה העשרים וחמש
ברא האלוהים את המשורר,
לדבר אל לב האדם,

הגות
נפקות וידידיהן
בני בליעל וגנבים
ריחות באויר
פעפוע מטבחים....

אהבה
מעבר להרי גובה ים וגאות,
חורטת אותיות, מילים והגות,

אהבה
עלי שדייך גוכנים,
תאוותך סוערת.
משי ירכייך הרוטטות,
תיפסקנה כנימפת עלט.

אהבה
כמה חבל אהובתי,
אך, לעולם לא מאוחר.

בחלום -
אראה עולם שקט,
ים הנח מזעפו,

געגוע
כשיקשה ליבי ויזעף,
בואי אלי עם חמלתך.
כאשר אקרא בשמך,
בא אלי עם צלילי זמרתך.

עם ערב לפת חרמש הסהר
את נפשי הצמאה לאהבתה.

ובעת הקשה בה תהיי דרושה
אפרוס שטיח ביד נחושה.

מחאה
די...
לא בזיין שלי
לדבר בשירה.

די...
לא בזין שלי
לדבר בשירה.

גורל
גופה קל לשכור,
נפשה לא תמכור.
היא תהיה מגונדרת,
באופל, בליל עלט.

בדידות
אני הפצע, והפגיון.
הסטירה, וגם הלחי.
התלין, והנידון.

מאחוריך אראה הכל,
ולא תהיי מודעת.
שאיש מביט ודעתו טרופה,
על בת חן דרכה גומעת.

פניך היפות מול מבטי,
זוך זיו עינייך ניבט.
געי בי ברוך ידייך
בנועם קולך.

נושם עמוק,
מצמצם עינים,

בדידות
הערב הלבנה,
כיפהפיה סרוחה,
עת דמעת חשאי לי זולגת.

בלי פנס בירכתים,
עמוס תיקוה להפליג.
אל מגדל אור שבחלל,
נודד אומלל, הולך שולל.

יחסים
באתי אליך
הרחב את לבי
שלב ידיי, בשלך

ג'ננה
לזרות ארס ורוש,
מבלי לאבד את הראש.

לחיות להגיע
עד היכן שהשמש מארת
איפה שהרוח נעצרת.
מבקש בחופשי בדממה לחפש להגיע לשלווה.

בדידות
חפץ אני לישון,
בשינה כבדה,
נטול תגובה,
גופה ללא תנועה,

ללא בושה וטעם

ארוטי
מתפתלת כנחש
"אני גומרת"...

כמיהה
האנשים מתהלכים חפויים,
ללא צחוק לא חיוך.
רק דמעות עלובות שיבשו,
ואת ממתינה דברים שיפרחו.

הרהור
לפעמים אתה חייב לרוץ, כדי לראות, מי ירצה לרוץ יחד אתך.

ולפעמים אתה חייב לדבר מאוד בשקט, כדי לראות מי באמת מקשיב לך.


ו. לפעמים אתה צריך לקחת צעד לאחור, כדי לראות מי באמת נמצא
לפניך.

דיאלוג
בילעדי לא יראו,
ואיתך הם ילכו.
השיב החשוך זה קשר סבוך,
בין מהומה לדממה בכל יממה.

אחד עליה
אהבתו אוצל,
שני יחמוק לה
יותיר רק צל.

הערב הלבנה, שטה בעצלתיים
כיפהפיה סרוחה ומרושלת
בתשישות מתבטלת...

געגוע
מגע גופה האהוב
נטמע בכפות ידי
כשרביט ביד קוסם
הקסים - ובי היתל.

געגוע
לא יכול יותר,
לא מבין יותר,
בא לי להבעיר את הערפל מעלייך.

... בגלי דמי נטמעים
אל תוך שירי החלום
כמו מוקיון רעב
שאיש אינו רואה.

למרחבי ים חישקי
עמוס תקווה לשחות.
אל מעבר קו האופק,
שם סוד התעלומות.

אהבה
נתארכו זרועותי
לחבקך.
מול חוד חניתך,

קן, בדים, צלוחיות, מכחולים,
צבעים, עפרונות והמון סמרטוטים.

מה הוא עצב,
ומיהו מאושר.
אדם שחי הוא,
או מת שהוא חי...

אכזבה
מי ישכיל הבן רוחי
לשבועת אהבתי

צוחק, מי
שצוחק אחרון
ויש שצוחק
עד חידלון

ביקורת
שגעון אין חוק.
פגרים מצוחצחים,
משתוללים עד מות,
במשטר חשכים.

מביט אל גופך,
נמש זרוע בלי די,
שערך האדמון,

גיבורים מלואה.
של רוע ולענה,
אבירי רצח ומדון,
על גבם חורבה וחרון.

מלידה עד מוות,
אפסות.
לעד ישאר הגעגוע...

מלכת "הפינות העגולות"
לשאלה עונה בשאלה.

ייסורים
רגבי הקבר לי יערבו
רוחי אל המנוחה תשאף.

כמו מקדש נטוש,
כמו סמל - לי דמותך.
כמו אליל נתוץ,
לי אל עודך.

שם במסתור אהיה
רגוע עד גלי, רוגש עד סוער
המלח ירגיל שפתי...

ישוו למר האהבה
כדרדר בליבלובו

געגוע
ולכן שר לך שיר אהבה
שאם נמות באיזה יום
מרוב געגוג נשתגע...

ייסורים
לא אגלה מקום הימצאי,
קרן אור לא תיגע בגופי -
הסגור בארון חרפתי,
בנחל דמעות בכיי אטבע.

זו ציית סהרתי לשקות,
זה צוף שפתיי לרוות.
כגרגרן על לשון ימרח,
קאוויר טעם משובח.

געגוע
אל תרפי את השלהבת,
אש האהבה בתוכי בוערת.
נפשי סדוקה מגעגועים,
כלשערי שמיים עלומים.

געגוע
רוך עינייך באור סהר
זיו עורך, חום גווך...

כמיהה
כסחלב ליד סלע טחוב,
מכוסה בסחבה, מוסתרת מעין...

אהבה
כל חושי נמזגו לאחד,
לאהוב אותך לעד.

כרעת ופיללת בתמימות לב
נפשך שבורה עד זוועה
ליבך כבתכריך עבה רוטט
באהבה בקשת את הנשיה

ג'ננה
לפעמים קולח בי דמי,
רועם ברקותי,
צדעי מרטיט,
ולא אמצא פצע פתוח.

אכזבה
פסו ימיי ימי מזבח ועולה
ואני שוכב לילות בקברי
ומפלל מסלולים לקראת סף....

כעס
שעון אדיש, בדומיה
בוהה בתמונת שחור

אהבה
נעטף בך,
מסביבי,
איתי,
עימי,
לעצמי.

אהבה
נעימה בלב תרטיט,
נעימה בלב תרטיט אלי ערגה,
כשיר רן שליחו לא נס,
כמשב רוח נועם עדי ארץ

בערוותך את מתקשטת,
בכל מכון ליווי סרחת.
פרוטה יתנו לך כאתנן.
על מנת ששם תקדישי זמן,

אהבה
אליך ליבי משתוחח
מטעמך לא שבעתי
מנשקותיך לא נגמלתי
מחשק קסמיך רטטתי

ייסורים
עכשיו התהום פוערת פיה,
קוראת לי בכאב.
בגדודי קלון אטמע בה,
חדלון ישות נש צורב.

האם נפשך עיתים נוהרת
ברטט חשב וליבך עורג
לחדוות אוהב גורפת

כעס
אשהה דימעתי,
אספור את קרבי,

יחסים
נשיקות האלפיים וחמש

ימי פייטן בחרף,
באין יראת אלים,
רתוי וזך כהרף,
בלי דת מקובלים.

אהבה
מאור עיינך, בת צחוקך,
פסיעתך, נגיעתך,
מכלול חמודות תפארת,
בין קיסמי יפותך,

סמים
הלהט העולה,
מלגימה ללגימה,
מטפס וחודר בי,
שיכרון נעים,
הדופק עולה והומה

לא אתפלא אם בנרתיקך פיגיון,
או מבטך כאש בוער, לכלותני.

כעס
כה מעריצך הייתי,
לא ראיתיך, בברור.
אייחל כי תהיי דוממת,
ויחלוף שיעבודי, הארור.

הומור
מכרבש מכסכס,
ומוסיף לעשש,
ממוכו הכודאך לדף הנחנא,
הזועק היי עכי מה זו הזבעה.

הרהור
איך אחנוק חרטה,
המרגשת בתוכי.
זוחלת בי כרימה,
הניזונה מפגר.

יחסים
יפעת אהבתי, אחותי,
מחד רחם קוממנו
עופרת נפשי
מאדמה אחת רווינו

געגוע
תכול מעל
וכחול המים
מהלך על חבל דק...

הומור
סליחה,
רגע,
"אזל הדיו בעט",
לא יכול לשרבט.

אהבה
דימיתי, כי בשמי דמך אשאף,
כיין אלים נשמתך אשתה.

אהבה
בתאווה מסגפת,
אהבה רוחפת,
רוך וקטיפה,

הגות
עיניים גבוהים, הכל רואים

עיניים אלו במזמור לוהט פארתי,
זו הדמות, הים, המצח,
הפרדוני מעצמי לנצח

יחסים
בחותרה אל קו האופק,
שתמיד ירחק,
ולא תשיגו...
לעולם.

אהבה
אציב סוכת שומר
לנצור קסמיך
בנשיקות ארקום
כסות למערומיך

אכזבה
העלבון והחרון
שווים לזה המר
המפעפע בגרון.

אהבה
על היצוע בליל קסמייך,
רדמו ידיי בין ירכייך.
ריח ניחוח עדן רך,
בין ברכייך עיתי נכרך.

להב מעוף שחפים,
סירת תורנית חותרת.
במיקצב גלים נינוח,
מחפש מרגוע לנפשי.

ראתני, כיסתה פניה
בל אגלה צפונותיה.
נגלה מעט משחור עיניה

על פי הטבעת,
ישק דבר.
של מלך נימהר,
בארץ ניכר.

הרהור
תזמורות נוחרות,
מסבאות שופעות,
זנות נדלקת,
נפקות וידידיהן,
בני בליעל וגנבים,...

ארוטי
גופינו יטיף ריח ניחוח,
כציצי פרח שהטיב לפרוח.

מצב
יופיה מרהיב עינים
מבט עינה מופלא
מתיר הזיות שווא
כחזיון בדים מושא.

מה אלוהים היה עושה
אילו פגשני,
היפילני לכרוע לפניו.
הילטפני ויאיר פניו,
היאריך זרועותיו לחבקני.

אכזבה
נפשי סדוקה,
נחרת קולי כפצוע
זועקת אל חלל הארץ.
חבלים עבים, כבדים,
לופפים גופי ונשמתי.

געגוע
לוא ידעתי
סגולת רגעי האושר
להב עינייך הבורק
יופיך העורג, בשמי דמך

אהבה
תר בכיסופים אלייך
כבול באזיקייך

בדור המימן
על פי טעות
גורל רדום

שוקעת שמש
באור אדמדם
בקור צילה
באופק ים

יחסים
אחוז בצינת הבהל
רפה כח ומלא מוגלה
בעצמותי מרטיטה מפולת
בעומק היצוע אשמיד זכרי.

גורל
בשורה רעה,
פתע, משום מקום -
כברקים ורעמים ביום בהיר,
"בוא מיד, היא פצועה."

מחאה
רוצה,
חד-קיום...
ל ח י ו ת.

כפרפר שחור
בתפארתו
יונקת פרחי גני

צבעי החיים החיים -
עיקרם שלושה צבעים
אפור, אדום, לבן
ועוד מליון גוונים.

כבגיאות של שבר מים,
לצלול בחיק בבואתה.
שם נפשי תשתה בנחת,
מצופי נשיקתה

מצב
יונה לבנה, ציפור תקווה,
באת אלי בשעתי הכי קשה.
שמעת קריאתי הנואשה.

זוג שדיים מלאות,
מושכה עין הבריות.
אל יצורי תיפארות,
לנגוס חמד פירות.

אהבה
נפשי שובע את נוסכת,
שיפחה כנועה של אהבה.
שלא תפתח לאיש הדלת,
ברגעי חשקי תומכה.

הומור
כתובצפופאבלברור
השארמקוםלאחרימ
ואמזאתלאיבינו
הבעייהשלהקוראימ

שלדים רקדו בחלומי
מומיות זקפו קומה
ומעדרים בידיהם
בקצב אחד
חפרו קברי

הומור
היא פתאום התעשתה,
ואמרה היי אתה
מה קורה עם ביצי-המתכת ?
לא תראה לי עכשיו,
את ביצי הזהב,
אני קמה מייד והולכת.

שכול
שקעה שמחת חישקי כשקוע סהר,
כאוניה טרופה בלב הסער.

אכזבה
הבריות כפויי טובה המה
והמתים מדוכדכים.

קרן
קרן
קרן

מזכרון אדם
אהיה שכוח,
מוטל מול כוסית
שקוי ארס מלאה,

רוחי בסחרחורת נתונה
רושמה ללא הפוגה

לקלל להתלונן לילל,
ליבב לצעוק לזעוק למלמל.

ג'ננה
>בא-לי-הפעם-לכתוב-בצורה-לא מקובלת-אולי-חדשה-לא-קליטה.
<ריש< = ("שיר" הפוך !)

זו ציית סהרתי לשקות,
זה צוף שפתיי לרוות.
זה קאוויר טעם משובח,
כגרגרן לשון אמרח.

ייסורים
אם יבותר גופו לשנים,
אף עם חוסר בארנק.
ימזוג עוד כוס יין,
עד הבא ליבו למחנק.

אכזבה
האהבה שמצאתי בך
לא תידעך רק תגאה
ידעתי שאותך
אשמור, לא אאבד

ביקורת
אימרו לי
היש עינוי גדול מעינוי הזמן,
כשהנשמה קמוטה בגוף זקן,

הגות
כנשר שבע ימים,
פוקח עין,
צועד לאט,
אלי ערש דוי,
בהס

ואני ישיש זקוף
גאה עדין,
כנשר שבע ימים,
פוקח עין,

געגוע
יקחני האופל אל צילה
לחסות שם בסתר.

זוחלת כרימה בשלכת
מכרסמת ללא ליאות
עשויותייה הרס
קטנה ומזיקה

זוחלת כרימה בשלכת
מכרסמת ללא ליאות

ייסורים
נושא דליי דימעותי,
בזרועותי הקצרות,
לרוות שנאה אל עצמי
ואל רוחי הקודרת.

אהבה
כשיקשה ליבי ויזעף
בואי אלי עם חמלתך.

שימרני נפשי לבל אפול
מזמן רע עת אובדן או שכול
שלא אהייה זכרוני לברכה
ושבך אשהה לעילה ועילה.

החיים זה כמו חצי זיון...
שונא חצאים... (יחיה)
מעדיף חצאיות... (יותר)
עם נשים בפנים (עוד יותר)
ואם אין ...
מעדיף חצילים.

בלדה
מעולם לא שרתי שיר ערש לעצמי,
להנעים תנומתי בחיוך,
לגלוש אל מלאכי חלום.
אסתתר מאחורי פרגוד עפעפי.

בדידות
מעולם לא שרתי
שיר ערש לעצמי
כדי להנעים תנומתי בחיוך
לגלוש אל מלאכי חלום.

יחסים
כמגדלור, תפתני אהובה.
לחוש אליה, מאחורי גבה,
לפיד אוחזת, חורשת רע

רומנטיקה
קחיני,
אל אי השקט,
השלוה,
השקיטיני
וכנסיני בין כנפייך,
למצוא מנוחתי.

ביקורת
במדרגות ללא מעקיים
יורד נידון, נועץ עיניים

גורל
הסתגרי נפשי,
חסמי שערייך,
הגיפי תריסייך,
מול יסורי גיהנום בחלד.

אהבה
מלכה שלי שאותי כובשת
נאוה, נוגה, מענגת
יפעה שופעת,
בכל רגע אותה חווה

מעמדתי,
אדלה אל לבי
את אוירת הרהב.
פני לא אגביה
שכן, אהיה שקוע
בעינוג הזה.

ייסורים
רוצה לבכות,
אל תוך הלילה,
להסתיר בשחורו
מבול דמעותי.

כעס
אני לוקח את גורלי עימי,
ומשאיר לך שתיל...
ולא פ ר ח.

עת השמש גוססת
תחת גשר מט
לילה החל עוטף
בתכריכי שחור

געגוע
יום שחולף עשרים וארבע שעות,
רגע או דקה של שישים שניות.
ארוכים זוחלים בטרוף מגונדר,
בתהייה בהווה וזכרון העבר....

מצב
די ללב שמהאמת בורח,
גם אם את שטיה או אדישה...

שוב אהבתך כאש בכור תתלקח...

אלוהים
ליל רב סיבלת
סחרחורת
כמהון מבעת.

געגוע
חלק היה הים והתכלת נהדרת
בעבורי הכל שחור ודם שותת...

אליך תפילה מלך המיתה
מדליק האש, שורף אם על ביתה
מונע האושר, יוצר מלחמות
נסיך הצער, אבי התהומות.

אכזבה
"ברוך אתה אלי שיסורים שולח
לפייטן שנפשו מכלה".


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ג'ננה
האחד והיחיד, מר אדון שמוק... איש עלום אי שם ביקום... שלך הכל

ג'ננה
איני חכם ממלאכי רקיע,
ולי אף זד לא יריע.
גלגל הצלה לא אמצא,
בדרך ללא מוצא.
(בהשראת דודו טופז ז"ל)

אם אי פעם ארגיש לבד בעולם, אדע שזה לא הדבר הגרוע ביותר שיכול
לקרות לי.

הגות
אם קורה לך משהו טוב... זה זמני... תהנה כי זה לא ימשך לנצח.
אם קורה לך משהו רע ... זה זמני... לא לדאוג גם זה לא ימשך
לנצח.

זוכרת..
פעם ... אמרת...
אהבה... אני אוהבת... אהבה... אוהבת... אהבה... אוהבת...

הרהור
מה אתה תוהה ובוהה כאשר מולך ניצב זקן כמוני?, על מה אתה חושב
כשאתה מסתכל עלי? מה עולה במוחך? איש זקן עצבני, לא חכם, לא
בטוח בצעדיו, עם עיניים מרוחקות, מטפטף את מזונו על בגדיו,
קשיש שמאבד את זיכרונו לעתים, או בכלל את הקשר למציאות, ובמקרה
הטוב... גם מאבד גרב

כלהב חד של סייף פלד,
אט אט סופר אומד.
בתוך מרה טובלת,
אחרית ימי בזה החלד.

הערב הלבנה,
כיפהפיה סרוחה,
עת דימעת חשאי לי זולגת.

זוגיות
למקרה שאת לא זוכרת, זה אני הלוזר. אני יודע כמה פעמים ניסית
לשכנע את עצמך שאני לא שווה את הדמעות, שאין בי טיפה ממה שאת
צריכה, שאני התגלמות כל הרע שבעולם... אני יודע כמה בכית, כמה
ניסית, איך לרגע היית שם- ואיך בכל פעם מחדש נחלת תבוסה.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
אפילו בארבעה מסלולים אי אפשר להבין ראש של אשה.

אני מנסה לחצות במוחי
אך השגעון מקדים אותי.

איש אחד גודף על ידי אדם אחר, במקרה נפגשו באירוע חברתי, התקרב
המגדף אל המגודף

דימיינתי שאת שואלת אותי... האם אני יכולה להתוודות על משהו
בפניך

לעמוד לצידה
לזכור יום הולדתה
ללכת עד הסוף בשבילה
ואפילו להבטיח למות !!

מילים = םילימ <


לרשימת יצירות הקומיקס החדשות
שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה בכתב יד
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה
הפלץ וצהל ואל תחדל

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה
מצגת

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה
מצגת

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה
לא ראיתיני

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה
אל תשתה ברוורס
יא נשמה הכל סבבה
מזמ"ז הסעיף התבלבל
כל נושך כריות יוצא חומוס

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה
ובזו הפעם, יסורי כיסורייך
מתגעגע פי שמונים מונים
מתפתל על אש לוחשת
אוביש בהס דמעות כובשים.

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה
מעולם לא שרתי
שיר ערש לעצמי
כדי להנעים תנומתי בחיוך
לגלוש אל מלאכי חלום.

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה
מקומות האל והרוח,
בכל הארץ שוררים.
אולי הוא פיה,
או, פאטה מורגנה

שירה מאויירת
אל היצירה


לרשימת יצירות הפלסטיקה החדשות
מיקסט מדיה
אל היצירה
משם לקלל להתלונן לילל,
ליבב לצעוק לזעוק למלמל,


לרשימת יצירות הציור החדשות
ריאליזם
אל היצירה

טקסטואלי
אל היצירה
גשם יסרגל
במטח ישיר
ישטוף בעוז
שמחה וצער

נטורליזם
אל היצירה


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
קולאז'
אל היצירה

ציור מחשב
אל היצירה

ציור מחשב
אל היצירה
ואני כפוי טובה
ואולי גם רע לב
רפאי את נפשי הדואבת
עת דימעת חשאי חיוורת
בעלטה - עיני מזלת.

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

יציר מחשב
אל היצירה

קולאז'
אל היצירה
סח הפייטן: הקץ להבל,
רוחי אל המנוחה תשאף
בלבי חלומות אבל
ובטני רעב הומה.

סידרה
אל היצירה




אל הארכיון האישי (43 יצירות מאורכבות)
נו, תביאו לי
איזו תגובת
מערכת עסיסית,
כבר גמרתי לאכול
את הקודמת


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/MotyPri-mor
יוצר מס' 19648. בבמה מאז 30/1/03 4:52

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למוטי פרי-מור
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה