|
לצאר ניקולאי והיו לו הרבה עבדים ומשרתים והוא היה קפדן מאוד
כל כך קפדן בשביל כפתור לא מכופתר הוא היה חותך ומוריד את
הראש...
צבי לבב תפאורן במות וסרטים נפטר מאיתנו בכיף ומאז העולם הפסיד
אישיות צבעונית ומיוחדת !
|
בנישוק והדרת גאות,
יחדיו יהיו עוגבות.
|
שמיים בהקו - אביב מסביב
גוון פרחים - זורי ניחוחים.
|
הבטחה כגל סער
כמטר גשם, קיומה
|
זרמת בי עד בלי די - את,
בחושי תעתעת - את,
חסרה בי - את,
ותחלפי בלאט - את.
|
כבמערבולת פוערת,
ניסחפת אלי קרקע,
בזרם עוגב,
ושוב שואלת... או הב או או יב ?.
|
בני מחמדי, בבת עיני, ניצן שלי.
בני מחמדי, בבת עיני, פלח גופי.
בן אושר, בן חיים, בני שלי.
|
ממכאוב ישן או בכי חדש,
עד דמע יבש,
אתעצב מזמן שנגנב,
לשרתך כאב.
|
בעולמי שלי שמלא באכזר,
אומר לך אתה מיותר.
די אלוהים, לך מפה,
מכל ה-בחרתה, נותר רק..... ה-חארטה.
|
אל תתעתעי
- או תשחקי......
אישה שלי
לידה שלי
וגם מותי.
|
כמו מקדש נטוש,
סמל - לי דמותך.
כמו אליל נתוץ,
לי אל עודך.
|
הזמן כמו גשר,
ואינני מבקשת,
רק רוגשת ועורגת,
ובכולי תוגה אוחזת.
|
כל בוקר חדש מבטיח,
בכל שקיעה חולף עוד יום.
מחשבות חדשות דוחות ישנות,
כמו הזריחה כמו השקיעה.
|
מתגעגע, ולא שומע,
כמו לא היינו, יחד מעולם,
האם חייך, כמו רכבת,
שדוהרת לתחנה חדשה.
|
בא מעט, רק למעט,
הכנס לחלומי,
קשור בחוט זהב,
מזכרת אוהבים.
|
ההווה הוא או אשליה,
האשיגו או יעלם כמו חלום.
בך הוגה היא אביר חלומה,
שוקקה עורגת בחום.
|
עיניים אלו במזמור לוהט פארתי,
זו הדמות, הים, המצח,
שהפרדוני מעצמי לנצח,
שבגללם הייתי מתבודד.
|
גם לשמים יש סוף,
ליד איזה כוכב מופלא,
שם כמו באגדה.
אין חם אין קר, שם הכול נגמר.
|
ללא בושה עירומה חושפת,
כתפיים במתאר מחודד.
גמישות חטב המותניים,
כפיתולי נחש נחרד.
|
ענייך קוסמות,
במסתור תזרחנה.
להבותם אדמו,
לעד לא תדעכנה.
|
שפת האדם מהעולם נעלמה,
הקו מטושטש והשפה רפה.
בתוך ההבל הזה, אני רואה,
|
הנפש מתגעגעת, לאדם אשר יכוף עצמו עליה,
לתאוותו ורגילותו, מהיוולדו ועד יום מותו.
הנפש רעבה... הנפש צמאה... הנפש דועכת...
|
חושפת בגאווה רבה,
וורד על רגל ערומה.
עטור מרקם של פז,
בלציירו שם דם ניקז.
|
בין נשיקה לנשיקה,
שפתותיה מלאו תשוקה.
|
שקיעה זה כמו לחזות בפנייך,
שקיעה זו מזוגה בפז לחלוחית עיניך.
שעות זוהר אלו ימי קשרו,
בעבותות אהבה עיני סילאו.
|
כנשיקה ראשונה, כחיבוק אחרון,
דברי אלי, על סף חידלון....
....למה אין לך זמן,
להיות כאן ולאהוב אותי?
|
אני זוכר שהסתובבת הרבה סביב לעולם,
וכשהיית שולח גלויה מהלב ירד לי דם.
ולפי הידיעות שמסתובבות סביבי כל החיים,
עם בנים מתחבקים ולא מתכתבים.
|
עם ערב מתמסטל לי,
בכל בר אשר בעיר....
|
רוך עדנך
עד לרקיע,
בגדות שמיים,
הוא יסיע
|
ואולי הוא שכח...
שגם הוא... וולד ובנה של אישה...
|
מוריד מסיכה?
לוחץ כף יד?
מחבק בחיבה?
לא ! ...
|
אם בציפור
נפשך פגמתי
בגיהנום מקומי
ואם גם במעט
לך חטאתי
צער עז
בי יכון
|
אל תוך עיינה נבוך אציץ,
והיא חולמת בהקיץ.
גופה עירום ליבה הולם,
מבט עורג שמהתל.
|
איש מלבדו,
לא יצילו מעצמו,
|
1- נערה ברחוב עברה בפרובוקציה...
2- אם פתאום שמש נופלת, או שברת לי את הדלת...
3- הקולות של המעיים - מזכירים עצירות ....
4- ארוכה הדרך אל האושר, בישיבה על האסלה...
|
אני די עסוק בלהיות עצוב
ודי דפוק מאז שזה נגמר
אפילו על הקירות העתקתי שיר
שבו נאמר "שקרן מי שמאושר".
|
בני יקירי,
ביום שאזדקן ולא אהיה יותר מי שאני, אזור נא סבלנות ונסה להבין
אותי... קבל אותי וסלח לי, כי עכשיו הילד זה אני...
|
חומר = כל חומר משמש למשנהו,
רוח = צורה/אופי/תאור,
זמן = תוקף הזמן שעומדים החומר+רוח יחד.
|
עם תוף, תזמורת
מעלה צמרמורת
שליט רע
מלחמה מצא
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
"אלוהים
ישמור."
"לא אני לא"
ויכוח מסעיר |
|
