|
"בטח שימי, בטח! מה שתגיד!" הוא גם היה מתכופף ומתחיל לנקות
לשימי את הנעליים, אבל שימי כבר הסתובב והלך לו. ארנון היה
מאושר. החיים חייכו אליו והוא הרגיש כמו הבחורות בפרסומות
לתחבושות הגייניות שתמיד שמחות.
|
כן, ניירת. תארי לעצמך כמה מכתבים הוא מקבל ביום אחד, כמה
פתקים לטיפולו יש בכותל, וקשה לו לעמוד בקצב. גם הוא סובל
מריבוי האוכלוסיה בעולם. מרגיש שהוא מפספס מקרי חירום פה ושם,
אנשים כבר לא סומכים עליו... נאנחה.
|
הוא לא עונה לי.
אני קוראת לו, והוא לא עונה לי.
ואני צועקת, אני מוחה בפני הרשויות,
אבל אין שום תשובה, משום כיוון שהוא.
|
"הייתי בת שמונה", היא מספרת, "והיינו בבריכה ופתאום המים כיסו
אותי מלמעלה, ולא יכולתי יותר לנשום ולא להגיע החוצה. וכל
הרעשים של האנשים הצוחקים נעלמו, והכל היה שקט, ושליו, ורגוע,
ולא שמעתי יותר דבר, ושמחתי שכך. הכל היה יותר טוב פתאום,
נעלמו כל הבעיות. אחר כ
|
הרי לקוראינו החלק הראשון בסדרת הרצאות, כיצד תכתבו סיפורים
קצרים בנושאים שונים ומשונים מכל מיני זנים.
המשך יבוא!
|
למי בכלל יש כוח להסתכל על המרצה ב"עלייתה ונפילתה של האימפריה
ביטלג'וז 6 על פי הגותו של יוהאן ג'וחא מאיר מאירסון: סוגיות
יסוד", אחרי שבאת ישר אחרי העברת חוג בשיטות מתקדמות
לסריגת גרביים בשתי מסרגות? אחרי הכל, בחורה צריכה להתפרנס
ממשהו.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אם המלבן הכתום
אינו פרסומת
לטלפון סלולרי,
מדוע ולמה יש
מתחתיו כפתור
של
"ניתוק" ??? |
|
