[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








יוני מיכאלי
צוייר על-ידי בהקתה עומר

ICQ 15164643 15164643
אל היצירות בבמה האהובות על יוני מיכאליאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי יוני מיכאליאל היוצרים המעריכים את יוני מיכאלי
יוני צריך לתאר את עצמו ולא ממש יודע איך.
קצת ביישן, אבל אוהב לדבר עם כולם.
אוהב לדעת שכולם סביבו מרגישים טוב, ולתת יד או
חיבוק שצריך.
אמרו לו שהוא כמו דובון אכפת לי, רך חמים, נעים
ודואג שלכולם יהיה טוב..

יוני מקווה שתהנו מהדפיוצר שלו, ושתבואו שוב.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אהבה נכזבת
פגעת בי קופידון
שלחת אלי חץ מורעל,
אשר קצהו האחד מאוהב
והקצה השני מדון.

זכרונות
משהו דמיוני שהפך למציאות


לרשימת יצירות השירה החדשות
אכזבה
בביתי הקר
יש שמיכות לרוב,
רעפים אדומים
ופינות נסתרות.

החזקתי צמודה,
בזרועותי מרצון לכודה

היה שלום אילן עבות של גאווה
היית לנו סמל באהבה.

רומנטיקה
כדי שאת תהיי מאושרת,
אני כותב לך למזכרת.

אמרת שאת לא רוצה
ואני מתגעגע

אכזבה
וכששאלתי למה הבטת בי כך, על מה אפך חרה,
מה היה שהיה כל כך נורא?
לא השבת, ראשך הזהוב הפנית הצידה ואנקה חרישית נשמעה,
וראיתי למרות שהסתרת, כי לאיטה חמקה לה מעיניך דמעה.

בדידות
ואם הייתי רואה אתך ברחוב מולי,
אפילו מחייכת אלי חיוך מזמין......

בדידות
הבדידות הפכה להיות חברה טובה,
כתבתי ושרתי לה,
ביליתי שעות בחברתה,
אבל האמת - נמאס לי ממנה.

ביום הזה של חג האהבה,
יש כאלה שיושבים עם דמעה בקצה העין.
אותם האנשים שיש להם הרבה מה לתת,
אבל אין להם למי.

בין קירות חדרי,
המגינים עלי מהעולם שבחוץ.
בין קירות חדרי,
האופפים אותי בהילה של התרגשות,

בעולם הוירטואלי
יכולתי להיות נפש תאומה
לחיות בדמיון או לחשוב רציונלי
לגוע ולהיות תעלומה

אהבה
אם יש סיכוי,
או שזה הזמן
להפסיק להאמין בחלומות.
להיות על האדמה, מציאותי.

עצב
כשתחייך
יהיה זה חיוך חצי נבוך וחצי משועשע.

וידוי
כשנולדת,
הבטחתי לך להגן ולשמור.
להוות משען ותמך

הם רצו להיות יחד,
אולי זוג נאהבים.
אך הוא משם והיא מפה,
שני מקומות רחוקים.

הלכתי לאיבוד בין נחילי האנשים
אשר הקיפו בטבעת חנק.

בדידות
המפלצת ירוקת העין,
כך היא נקראת בפי האנשים,
אשר פגשו בה פעם אחר פעם ועדיין,
את טעמה של הקנאה חשים.

מעבר לקו, להררי האי-ודאות,
חברנו יחד לגלות את התמימות
והיופי שבחבירות.

ובכל שעה ניגשים
כמו היו הם חברים ותיקים.

אהבה
הקיץ מראה
סימני דעיכה,
רוחות מנשבות
החום נחלש.

אכזבה
חיוך,
קריצה מבחוץ.
חיתוך,
ליבי בקירבי נתוץ.

הרהור
חלום,
אחיזה במציאות שבורחת מבין האצבעות.
חלום,
דמות מטושטשת מבעד למסך של דמעות.
חלום זו משאלה כמוסה, סוד מלא צבע.
דברים שלא יתגשמו בדרך הטבע.

היא רוקדת במרכז
התלתלים שמסגרו את פניה
נעו עם הרוח
בעוד היא השתלבה בשדות הפרחים.

שיר ילדים
ילדת ים,
נצנוץ אהבת אכזבה בקצה העין.
ילדת ים,
מבט עצוב וקצת תמימות עדיין.

הרהור
ישר אל המוות אפסע,

יחסים
שלשון הים מלחכת את החוף לרגלייך,
שמישהו ממטיר נשיקות על פנייך.
ותדעי שבכל זמן ובכל מקום,
יש לך מישהו שאליו תוכלי לפנות גם במציאות ולא רק בחלום.

אהבה
כשאוהבים, העולם נראה אחרת.
כשאוהבים, גם האפור נראה ורוד וזוהר.
כשהוא מגיש לך ורד,
אתם יחד, שום דבר לא בוער.

הרהור
לבד על הבמה
מולכם חשוף כל תזוזה גלויה.
לבד על הבמה,
15 דקות של תהילה.

תגידי מה לי את עושה?
האם עשיתי לך דבר שאינו טוב?
למה בכנפי אינך חוסה,
אלא משאירה אותי מדמעות רטוב?

לזו שכתבתי לה
וחיפשתיה
אך לא אדע
אם יצירת דמיוני היא
או שמה נודדת בדרכים
ואולי יושבת בגנים?

הרהור
בראי הנפש, בגוף נסתר.
שוצף, גועש מעט נמהר.
מספר כי משהו רוחש וכמעט נגמר,
סוד אפל, לחץ שנשמר

מצב
לילה מוזר
שהיית פה לידי,
הבעת פנים כל כך שלווה
כמו ידעת שיש לך הכל.

געגוע
מסתובב כסהרורי,
והדמעות חרישית זולגות,
לדעת שבך כלל
אין לי סיכוי לזכות

לפעמים אני רוצה להביע,
ולא יכול להגיע.

רומנטיקה
לראות את העולם בוורוד,
משימה שלא תמיד קלה.
לראות את העולם בוורוד,
כשהיא את ליבי נטלה.

אהבה
יושב פה לבד וחושב,
נותן ללבי לפרוח,
סביב הכל חשוך ורק מרחוק מואר קצת,
אך מראה פניך עולה מולי וצף.

אני מהרהר בך,
ועדיין חולם.
מראה פנייך עולה בעיניים,
וקולך מהדהד בראשי.

אהבה
באותו מקום חודש אחרי
תר ועומד על יד הבר, עוד קצת יין בכוס נותר.

ענן עשן מעל התפוצצות רימון
שגרגריו נתזו לעבר הצלחת.

גורל
אומרים שגוף חסר מנוחה,
יכול להסתיר נשמה שלווה,

חלמתי שחלום הוא מציאות,

אהבה
רוצה ולא מעיז
הספק, הדמיון והאשלייה

הרהור
לפגוש בהם שוב להזכר,
לקרוא את המתכתבים - להשאר
באותה תקופה של לפני כמה שנים,
עת היינו צעירים יותר וקצת פוחזים.

אכזבה
ניסיתי, אני יודע שניסיתי.
הדמעות וההסוסים, הבנתי בזבזתי את זמני

את האמת נמאס לי לשקר,
נמאס לי ממך.
אני לא מוכן לתת לך יותר לשגע אותי,
עשית זאת מספיק.

נפילה חופשית ללא דאגות ומענות
אל תהום שחורה
מבט לאחור
אל קצה המנהרה
המתרחק.

געגוע
כה מוכרת וכה זרה
כל- כך קרובה וקצת רחוקה.
לפעמים נדמה לי
שאנחנו מכירים טוב כל כך.

הגשם שטף את דמעותיי
הרוח מצד לצד טלטל את רגשותי.

גן עדן
חיוך החורף וזעם הקיץ,
נפגשים שני עולמות שונים.

געגוע
על זה בדיוק רציתי לדבר איתך,
אבל פספסתי את ההזדמנות,

מתוך מסכי העשן היא עולה,
ובעיני מי שהביט ראה,
אך באדם שאינו זוכר דבר,
מצד אחד ברור ומצד שני נשבר

רומנטיקה
צלילי מפוחית חורקים ומנסרים את הדממה
על דיונת חול אי שם מול הים
צרימת תו

פרידה, אותו רגש כואב,
פרידה , ושוב הלב דואב.
כשבא הקור, שנכנס והכל נראה שחור.

רומנטיקה
רחוק מהלב הלוואי שהיינו,
רחוק מהעין היינו בכלל.
אז למה זה לא עזר
להפחית את הכאב שחזר?

היפרדות
חרדה וצינה בקריאת טווס,
אישון בנקודה

בדידות
שוב החורף הגיע,
ובמיטה הזוגית מכווץ בפינה אחת
אני שוכב לבד.
רוחות וטיפות מדפקות על החלון
ניתכות באדמה.

בדידות
בדלת הכניסה
מוסתר על ידי החשיכה
מתבונן בכם
אחיי ושותפייי
למילה ולברית.

אכזבה
בראיית הזמן ככל שעבר
דברים השתנו
מה שפעם בינינו חבר
החיים לא נתנו.

והיא? מהבהבת מולי בלעג
ומרצדות החושך נוגעות.

בלדה
תמר,
מעבר לקו, מעבר לצלילים.
תמר,
כפרי בשל מבחוץ,
אך ילדה מפוחדת מבפנים.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
היפרדות
אני מסתובב עם חיוך גדול,
חיוך של אושר שנוצר אתמול.
חיוך שנוצר בשעה טובה,

זה לא מובן,
הנפש התאומה של כולם.
המאזין, החושב המייעץ.
פעם מיטיב ולפעמים משמש לרועץ.

מרגיש עצור בכל דבר

התבגרות
בליל קולות
מתערבב ומתערבלל

מכתב
דעכת,
לא לאט נגמרת,
התפללת בסתר ליבך
וכולנו היינו איתך.

יומן
כותב, מקליד ברצף. לא עוצר רגע לנשום, להסתכל, לחשוב ולערוך.
מה שייצא זה מה שיהיה. את כל התסכול, הכעס, הבדידות, הערגה
והחששות. אנסה להוציא החוצה, לא במילים גבוהות ובשפה ספרותית,
זה יחייב אותי לחשוב, אלא במילים פשוטות כמו שיחת רעים רגילה.

במקום להיות באוויר הפתוח,
אולי בשפת הים עם החול בין הידיים,
עם ענבים או תפוח,
אבטיח קר או סברס בין השיניים.
אני פה סגור בחדר,
עם חלונות קטנים וסורגים.

ברגע המכריע
5 דקות לפני,
כשהספק גווע
והפחד שוב עולה.

המפלצת ירוקת העין,
כך היא נקראת בפי האנשים
אשר פגשו בה פעם אחר פעם ועדיין
את טעמה של הקנאה חשים.

שאלת, ועניתי.
הרהרת, והקשבתי.
כעסת, והרגעתי.
היית מדוכאת, ועודדתי.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
נופים חולפים,
שקיעה, עצים ופרחים.
אנשים עוזבים
הולכים רחוק - אנשים הפוכים.

ראיתי אותך יושבת בצד,
ומבט נעוץ בחלל
על פנייך היתה רשומה טרדה
מן תסכול או התגרות בגורל.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
סידרה
אל היצירה
התברווזתי לי יום אחד בפארק הירקון

צבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה
צילום צבע

טבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה
שקיעה כתומה מהחלון הצופה אל המרחק

צבע
אל היצירה

נוף
אל היצירה
תמונות שצולמו לפני 3 שבועות בין חמש וחצי לשש וחצי בבוקר
בכנרת.

חיית מחמד
אל היצירה
מה אפשר להגיד על תמונה כזו?

חיית מחמד
אל היצירה
חתול מציץ מהחלון

טבע דומם
אל היצירה
מבט מקרוב
עולם מוסתר שנחשף

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה
האיש והמצלמה

טבע
אל היצירה

חיית מחמד
אל היצירה
קנגורו - החיה האוסטרלית שמרגישה פה בבית

שקיעה וזריחה
אל היצירה
רכס הרי הגולן

צבע
אל היצירה
מישהו זוכר לפני כמה שנים את הסופות במכתש הקטן?
ככה זה נראה כשהכל נגמר


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
אל היצירה


לרשימת יצירות ההקראה החדשות
שירה

נוסע אל הלילה
צועק לחשיכה
שהיתה לי אהבה
שגוועה

שירה

הבילבול שמסתובב סביבי
כמגע של קסם שווא
למרות שבדמיוני
ראיתי את שצריך להאמר.

שירה

ובליל התקדש חג ברחובה של עיר,
הייתי מהלך בין הבתים יחידי
אל מקום ההתכנסות, המפגש.

שירה

עברתי שם שוב,
באותו מקום על על צלע ההר,
בו הבתים נראו
כאילו הזמן עצר.
אך האנשים גופם
מדגישים איך שהזמן עבר.

שירה

ככל שחולף הזמן,
הייתי רוצה לדעת
כיצד הסביבה מסווגת אותי.

שירה

שואל על פרחים שנבלו,
ועל אנשים שהלכו,
שואל על הילדים שגדלו,
ועל הציפורים שפרחו.

שירה

ידך נוגעת מעבירה בי רעד,
צמרמורת בגוף.
שוב נועץ בך מבט,
ואת אפילו לא רואה,
שאני שבוי בך כך.

שירה

נגענו יחד
בקצה קצהו
של אושר - אולי.

פרוזה

הקירות חונקים
אך המרחבים מסחררים




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
שים פולני
ותימני מתחכמים
בכלוב ליומיים
ב-370 מעלות.
מה קיבלת?
ערימת שנינות
מדממת.


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/YoniMichaeli
יוצר מס' 1952. בבמה מאז 18/2/01 14:46

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ליוני מיכאלי
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה