|
אני משתמש באתר לבקשתו של המשורר נדב בן מיכאל,
שמבקש לא לחשוף את זהותו. לא אשא כל אחריות לשיריו
של המשורר הגדול ממני. שימו לב: לנדב בן מיכאל לא
מפריעה שום ביקורת, ואני - יבגני קמינסקי, רגיש אליה
מאוד.
That day a feast was in the hell,
|
בחדר שלי הכל מפוזר,
כאילו היתה מלחמה.
בין חפץ לחפץ נתקע לי עכבר,
הוא שר לי סיפור אהבה!
את כל הספרים: רעים וטובים
דחפתי לחדר אחד.
פותח אלבום, רואה צילומים,
בהם מצולמת רק את!
|
יום נגמר, בא אחר,
איש מוזר לא מדבר.
הוא שותק ורק חושב עליה.
אין לו כלום, רק תקוה,
שיהיה עם האהובה,
והוא מחכה, יוצא לרחוב ושר
על העולם כזה מוזר!
|
אל תהי לי לכינור ונבל:
מיתרים פרוסים בעצמותי,
אל תהי לי לשמחה וסבל:
אהבה מזמן ויתרה עלי.
|
יצור קטן מאוד מודאג
מבוקר עד הערב:
מדוע הוא בגוף של דג,
כשבליבו הוא כלב?!
|
מילת אהבה ראשונה
שוקעת בצליל געגוע,
כאילו היא עוד ממתינה,
כאילו שואלת "מדוע?"
|
"אל השחקים אני צומח ומביט:
הרחק מעל ישנה תקרה מהזכוכית."
- גרעין חשב והתבדח - "לא נורא:
היא רחוקה... אף לא קיימת התקרה!"
|
כשרועמים התותחים,
"המוזות" לא נחות.
להן פי מאה החצים,
פי אלף קורבנות.
|
|
|
אין חיים אחרי
המוות, יש מוות
אחרי החיים |
|
