|
אור החדר עמום.
אני מעזה לשלוח רגל, על מנת שאוכל לצעוד לחדר האמבטיה .
קור המרצפות מחדד את מיחושי גופי.
לפתע נכנסת חבצלת לחדר. הופעתה הפתאומית גורמת לי לאסוף את
כולי בחזרה אל מתחת לשמיכת הפוך הגדולה
|
שרוק שרקו דובים ברקע
זבובים אף הם זומזם זמרם
יש משפט ועוד
דבר מה שאין בו להביע
|
קומי מיד יתלוצץ כשטרגי הצבוטה תתפתל
כשטרגי תמעד
יהיה זה קומי שיזמין את אירוני גם לטפל
אחת תתערפל, אחד יתנפל
הוא גם יפריז
אז טרגי נוגות תרגיע
|
באחת משיחותינו הספורות, החולפות מדי, הטלפוניות, סיפרתי לך.
|
יש נגר
ובשל כך יצר הוא
שולחן ורגליו מפותלות
קימורי יוהרה חתולית
מתמתחת
|
לאדון שממול חם
עד מחניק
ייתכן כי שמו
שאול
|
הימים האלה
ימי קינה ונהי
הספד ארוך מנשוא
קריעת הבגד החדש
תענית חיוך
|
מאה שנים של בדידות
ביחידות העביר
מול עיניי גבריאל
עם שאון ההמון
הוא הצחיק אותי עד
לתסכל
|
למה לא תשב
אדון בדידות?
אתה כה יחיד
להתארח
|
זאת אומרת
שאם היינו מניחים
את הילד הזה
שם
הוא כבר לא היה
ילד בכלל
|
הבקר מתחבט עמי
על כל
שאלבש
|
האוויר השתנה
הוא אחר
כבד
דורש כל
נשמת השתעבד
|
או ניחוח - הבר
ואולי
ריחו של חדר ילדים?
|
כזו מנתחת פלסטית
מנתחת את שהוויתו
בחוסר שלמותו
אני בת בלי בית
אלסטית
כל הזכויות על חיי -
במותו.
|
הבנתך רושמת לי דמי בטלה ומחוותיך - השלמת הכנסה
|
אותיתי מדליף דרך
קמטי הוילון הלבן
האוויר התערבב
בהמיית היום
הטרי
|
וויצק אכל אפונים גם לא רקק
ולא הטיל מימיו ללא מבחנה
כמצוות המדע מלומדה
|
על חוף השאנטי
לי ישנתי כך
פיזמתי לחן
שדמה לדבר מה
|
ולדימיר מביט
ועיניו ירוק - עד
תר בי אחר
מענה אולי
לקושיה נעלמה...
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
