[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








יניב קובץ'
וכך אי-אז ואי שם ב-2010 עמד לו אופנוע טרנטה מול השקיעה

ICQ 343289803 343289803  Persistant !!!

אל היצירות בבמה האהובות על יניב קובץ'אל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי יניב קובץ'אל היוצרים המעריכים את יניב קובץ'
נולד ב-1979 ומאז מנסה לעשות מהחיים משהו טוב ונעים
עבורו. מתבגר ומתגבר וחוזר חלילה...


התחיל לכתוב שירים בכיתה א' - בהתחלה רק בחרוזים
ולפי עונות השנה והחגים ובהמשך הסגנון נעשה יותר
פתוח ויותר אישי. קריאת ספרים היתה מאז ומעולם תחביב
מרכזי עבורו.

קרא בשקיקה את כל ספרי: ג'ינג'י (גלילה רון-פדר),
חסמבה (יגאל מוסינזון), השביעייה הסודית (אניד
בלייטון) ובנוסף את ספרי אריך קסטנר וז'ול
וורן.הדמיון שהיה פורה ממילא, הרקיע שחקים ומילא את
הילד יניב בהשתוקקות להרפתקאות משלו...

הילדות העשירה במלל השפיעה באופן מכריע על סגנון
החשיבה וההתבטאות שלו, כפי שניתן להתרשם מהיצירות
שלו כאן ב-"במה חדשה".

היו לו כמה שנים שבהן לא צמח בשדה השירה שלו שום
יבול. זה היה בשנות התיכון (בערך בגילאים 13-15). מה
שהתחיל מחדש את הזרימה והתנובה היה קריאת הספר:
"פרחי הירושימה" (אדיטה מוריס).

יניב מקדם בברכה כל הערה או הארה מפרגנת או
ביקורתית, כל שאלה או תמיהה וכל הצעה לשיפור!
יותר מזה: יניב מאמין באמת ובתמים בשיח האמנותי כאן
באתר "במה חדשה" ובטוח שרק בזכות תגובות אותנטיות
ניתן באמת להתפתח!

לאחרונה הוא מתכנן להוציא ספר שירה. כל מי שבעיניו
השירה של יניב קובץ', כפי שהיא מופיעה באתר זה,
ראויה לצאת לאור, הוא ישמח לדעת על כך:
kovyaniv01@gmail.com

אתם מוזמנים! תיהנו!

יניב משתתף מזה מספר שנים בסדנת כתיבת שירה
למתקדמים בבית אריאלה בתל-אביב בהנחיית המשוררת רחל
חלפי.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אהבה
הנשיקה הראשונה (שאת יזמת) היתה מתחת לעץ ליד מוזיאון תל אביב.
בכל פעם שאני עובר שם אני מצלם אותו. למזכרת. אני מתפלא שהוא
עדיין קיים. הרי עצים באים והולכים לפי מצבי הרוח של
העירייה...

ביוגרפיה
ככל שמתעמקים במחשבות - לכאורה כדי למצוא פתרונות יצירתיים
וטובים למה שהן מעלות - מוצאים את עצמם בני האדם רק עסוקים
יותר ויותר בדברים שהם נסתרים, בדברים שנועדו לא להיות בעלי
פתרון אחד ברור ובהיר.

דיאלוג
בסוף היום התיישבתי לי על אבן
זה זמן שמבקש לשקוע ולחלום

אימה
לאקי הוא כלב בר-מזל, חשב לעצמו ולכן הוא תמיד יזכה לפינה חמה,
לליטופים, למזון ולשתייה, לקורת-גג כשצריך ולכיפת שמיים מעליו
כשאפשר.

כמיהה
הוא החליט לצאת מהארון קְבַל עם וְעֵדָה. בעצם, קבל עם
ופייסבוק.

כמיהה
כל החיים שלה היו בנויים על השאלה הזאת.

אלגוריה
"אתה בדרך הנכונה, אתה בדרך הנכונה וגם אם תטעה בדרך או תתעה
בדרך, גם אם תיפול ותיפצע, אתה תקום ותמשיך".


לרשימת יצירות השירה החדשות
הרהור
ואני מנסה לעשות סדר בתוך אי הסדר ואין לי מילים יותר
להסביר לעצמי על לינקים מקושרים מבלבלים
עולים ויורדים באנרים מגבילים אותי
יותר ויותר אייקונים זוהרים

טבע
אני מתגעגע לניתור של הנחליאלי
ולשחור-לבן שלו.
משהו ברור ומוחלט
מגיע כשמתקרר ומשובב את לבי.

אינטרוספקטיבי
והאדם בכללותו
הוא עולם תלת-מימדי
שנמתחים בו צירים בין הקצוות המנוגדים
ועל כל ציר וציר
יש כפתור לויסות עצמי.

אמונה
ונדמה לפעמים,
כי כלום לא השתנה
ומתחת לשמש עדיין רואים
את אותם פרצופים מוכרים

אינטרוספקטיבי
פעם היה בנאדם שקראו לו אני
ואני נעלם מהמרחב שביני לבינו.
היינו פעם קרובים. אני ואני.
בעצמי לא ידעתי לאן ללכת,
אך נשבעתי להמשיך לנוע.

כמיהה
שאהיה חזק,
שאמשיך,
שאמצא,
שיהיה לי מה לחפש

אמונה
אז מחייך לי פתאום האיש,
שעד אמש היה מזעיף פנים
ורוחו נכאים ועיניו כבושות בריצפה,
אך עתה הוא מסביר לי פנים ועיניו מאירות.

אהבה
לו רק היית
המים היו נעשים צלולים

גיהנום
אֲנִי מוֹדֶה
מוֹדֶה אֲנִי
בְּמִגְרְעוֹתַי
כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי מוֹדֶה עַל
מַעֲלוֹתַי

טבע
בְּתוֹךְ כָּל הַשְּׁטָחִים הָאֲפֹרִים
בְּתוֹךְ כָּל הֲלֹא שָׁחֹר וְלֹא לָבָן
אֲנִי עוֹש-ֶה לְעַצְמִי
שֶׁטַח יָרֹק

אינטרוספקטיבי
אֵיךְ יָכֹולְתְּ
אוּלַי קָלַטְתְּ אוֹתִי בְּזָוִית-הָעַיִן
אוּלַי חַשְׁתְּ בְּצִימְאוֹנִי
בְּעֵינַי שֶׁיָּצְאוּ מֵחוֹרֵיהֶן

בדידות
מְדוּרָה שֶׁהֶעָשָׁן שֶׁלָּהּ לְעוֹלָם לֹא יִתַּמֵּר
מַעֲלֶה
לְעוֹלָם לֹא יִרְאֶה אוֹתוֹ מָטוֹס אוֹ סְפִינָה חוֹלֶפֶת

גיהנום
שׁוֹמֶרֶת אֶת הַקְּלָפִים קָרוֹב לֶחָזֶה
אֵין כְּנִיסָה לֶשֶׁם

גיהנום
סָגוּר בֵּין כְּתָלָיו
כְּתָלָיו סוֹגְרִים עָלָיו
אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא

אכזבה
הִבְטַחְתְּ לִי
כְּשֵׁם שֶׁהָיָה לָךְ טוֹב
כָּךְ שׁוּב יִהְיֶה לָךְ
כֵּן, יִהְיֶה לָךְ טוֹב

אהבה
אני תוהה עד כמה ילד מתפרע בו
מתפקע מצחוק בו
אבל נתון בשלשלאות

יחסים
אבל אני
כל-כך כל-כך
רוצה להיות
כמוהו

בלדה
מנסה לשחות
עם ידיים קשורות מאחורי הגב
הרגליים מתנועעות בפראות
הראש נאבק להישאר מעל המים

אינטרוספקטיבי
אדם שאינו יודע
מה מקומו
עלול להרגיש
שאין לו מקום בכלל

ושואל אותי: "אייכה?"
הייתי מסתתר מאחורי עץ הדעת
ומחריש.
האימה היתה חזקה מהפיתוי לצאת ולהעז.

אהבה - ואין לה על מה ללכת
אם עליי או עלייך, אם בינינו או מעלינו
כי אין גשר חזק דיו
להעמיס עליו שאלות כאלה

אהבה
בָּרֶגַע הַזֶּה מַמָּשׁ
לְהַרְגִּישׁ אֶת כַּף-יָדֵךְ הַחֲמִימָה
לָדַעַת

געגוע
לדעת אך זאת:
אני לא יכולתי להציל אותך

הגות
רציתי לבהות בו
עד שעיניי יכחילו כרקיע השביעי
עד שייספג הַכֹּל
עד שארעד מהתרגשות

אינטרוספקטיבי
על אי בודד
בלב אוקיינוס רועש
רק קוקוסים ומדורה קטנה
ועשן

גיהנום
ש-וֹחַחְנוּ עַל טַעַם הַחַיִּים
לֹא, הוּא לֹא קוֹקָה-קוֹלָה
וְלֹא הַמְבּוּרְגֵּר כָּפוּל נוֹטֵף רְטָבִים
וְתוֹסָפוֹת לְמִינֵיהֶן, לֹא, הוּא לֹא נִמְצָא בַּמָּזוֹן

אכזבה
ולפעמים פניך מאדימים ממאמץ
גרונך ניחר מצעקות
כפות רגליך נסדקות
ואיש אינו רואה

אהבה
המורכבות הבלתי נסבלת הזאת
מתישה -

אהבה
לא.
לא הייתי רוצה לשנותך.
לא הייתי רוצה לגרוע ממך דבר
ואף לא להוסיף לך מאומה.

הרהור
אם היה בך חום
הרי שציננת אותו

אכזבה
לא קיבלת את מנחתי
פניי הושבו ריקם
לא רצית להיות מלכה
הסתכלת על השרביט שהבאתי לך

אכזבה
את יושבת
על הגדה
וברכייך בחיקך

אכזבה
את שהיית בשבילי
שמש ירח וכוכבים
הפכת בִּבְלִי-מֵשים
חצי ירח שקוף

אינטרוספקטיבי
הכל קורה כשאת
לא כאן
הכל ממש מתחת לאף מתחת לעיניים
הכל בהישג יד

אכזבה
ממתין לנשיקת אהבת אמת
שתהפוך אותי מצפרדע לנסיך
שתעשה אותי אחר
בלתי מנוצח

ביקורת
אתה שהיתה לך ראשית
ולא תהיה לך אחרית

אכזבה
כשביקשתי לַחְסוֹת בְּצִילֵךְ
לשאוף אל קרבי משהו מניחוח גופך
הָדַפְתְּ אותי לאחור

אכזבה
לֹא אֵלַי תְּשׁוּקָתֵךְ
וַאֲנִי לֹא אֶמְשֹׁל בָּךְ
לֹא חָלַקְנוּ גַּן-עֵדֶן

אינטרוספקטיבי
כְּשֶׁהוּא בָּא לְלֹא הוֹדָעָה מֻקְדֶּמֶת
אַתָּה בָּאֶמְצַע מַשֶּׁהוּ
לוֹבֵשׁ חֻלְצָה

הרהור
כֵּן, כָּךְ לְלֹא אַזְהָרָה
לְלֹא הֲכָנָה מֵרֹאשׁ
בּוֹקַעַת הַשִּׁירָה הַזֹּאת
מִתְגַּבֶּרֶת עַל שְׁאוֹן הָעִיר

אכזבה
מְנַסֶּה מִפֹּה, מְנַסָּה מִשָּׁם
מְנַסֶּה מִכָּל מָקוֹם
לְהַחֲיוֹת אֶת רוּחוֹ, לְרוֹמֵם אֶת נַפְשׁוֹ
לִזְקֹף אֶת גַּבּוֹ

אינטרוספקטיבי
לַחֲשֹׁב בְּקָטָן.
אִישׁ אֵינוֹ רוֹאֶה אוֹתִי עַכְשָׁו

ארוטי
הַמִּכְנָסַיִם שֶׁלָּךְ מְכַסִּים בְּקֹשִׁי
אֶת הַמָּקוֹם עָלָיו נָהוּג לָשֶׁבֶת

אכזבה
עֵץ הַבְּרוֹשׁ בַּמֶּרְכָּז הִתְחִיל לְהַחְשִׁיךְ אֶת
צַמַּרְתּוֹ
יוֹדֵעַ הֵיטֵב מָה עָתִיד לִקְרוֹת
זוֹכֵר אֵיךְ הָאוֹר מִדַּי עֶרֶב מוּעָם בַּשָּׁעָה הַזֹּאת

געגוע
שם הזיכרון לובש דמות
משהו מוחש
מתחיל ללכת יחף
באין מפריע על החוף

גיהנום
בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר
עֵת אַשְׁמֹרֶת אַחֲרוֹנָה נִפְרֶדֶת מֵהָעוֹלָם
וְאוֹר חִוֵּר מַתְחִיל לַעֲלוֹת
אֲנִי מֵקִיץ מִשֵּׁנָה טְרוּפַת-חֲלוֹמוֹת

אכזבה
בלב חשוף לצאת אל תום אשמורת אחרונה
כשהאור רק עולה על העולם

אכזבה
רק איתך ידעתי טעמו של חטא
מתוק וחריף בה בעת

בדידות
הבדידות היא תולעת
צוללת למעמקי פרי הדעת האסור
בקצה פיה היא מפרישה רוק
אנזימים לפירוק

כשבמראה משתקפת בבואתי,
כשהבגדים עולים על גופי

אכזבה
מישהו אוהב אותי בחינם
ולא איכפת לו בן כמה אני ומה גובה ההשכלה
מה הניסיון שלי במערכות-יחסים
וכמה אני טוב במיטה

וידוי
ואני מבוגר רך במילים
נסוג פנימה ונאלם דום.

טבע
בְּכַפּוֹת-יָדַיִם חֲש-וּפוֹת
לַחְפֹּר גֻּמָּה בָּאֲדָמָה הַזֹּאת
לַהֲפֹךְ אֶת הַבִּלְתִּי-מֻשּ-ָג לָאֶפְשָׁרִי

ביום שבו אלוהים יפסיק להאמין בעצמו
יחזור לנו פתאום החשק לשחק.
זה יהיה היום שבו נלעג כולנו לעירום של המלך
ונבין שכולנו, למרות הכל, עדיין שוטים.

זכרונות
המקום שבו ישבתי אתך
עכשיו די שקט
החיים הפכו לי את הבטן מאז
זוכר איך ישבנו בניחותא בחוץ כדי שתעשן

אהבה
במגע מבטך
מקצה החדר או מקצה העולם

אלגוריה
בואי, הראי את עצמך
אני אתן לך במה

בדידות
מבט ילד קט
תם
חף מפשע
רעב למגע

גיהנום
אחר-כך הייתי צריך
ללכת יחף
על הרסיסים

אינטרוספקטיבי
בְּנַפְשִׁי יֵשׁ
מַעֲרֶכֶת שֶׁל כְּפוֹרִים
חֶלְקָם גְּדוֹלִים חֶלְקָם קְטַנִּים

אינטרוספקטיבי
עתה הוא מנסה לתפור
בחוט וּבְמַחַט
כְּסוּת חדשה

אינטרוספקטיבי
בעל ידיים טובות
בוא והתקן לי מראה

הגות
שעת הדמדומים שלפניו
צובעת את שמיי בפסים ארוכים של שמש אחרונה
אחר-כך
הוא סוגר עליי בעלטה מוחלטת.

אכזבה
בפעם הבאה שאפול
אל תתאמצי להושיט לי יד
כי הפעם הבאה
תהיה שונה

הרהור
איש אחד
יושב בצד הרחבה
של היכל התרבות

הרהור
אִשָּׁה בָּש-ָר וָדָם
שֶׁקּוֹנֶה נְיַר-טוּאָלֵט בַּסּוּפֶּר
וּמְדַבֶּרֶת בַּטֵּלֵפוֹן
עִם אִימָּא שֶׁלָּהּ

געגוע
כל הזמן הזה לאורכו ולרוחבו
שלא היית איתי שלא הייתי אתך
צייצו הציפורים על העצים כהרגלן
הגשם התנקז לאורך מרזבים

גיהנום
כְּשֶׁגִּלְגַּלְתְּ אוֹתִי
מִלְּמַעְלָה הַצִּדָּה
מֵהַצַּד לְמַעְלָה
מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה

געגוע
ולפעמים הגעגוע
כל-כך צורב
אבל הוא לא ישיב
את מה שאיננו

הגות
כשאין איש איתי
ושוב יורד עליי
ערב חד-פעמי

לו רק היו לי כנפיים,
הייתי זה מכבר דואה מעל הכל.

לו רק היו לי כנפיים,
הייתי זה מכבר דואה מעל הכל.

החיים לעתים
מקרבים אותי אל פי התהום.
מעליה מתוח חבל דק.

לו רק היו לי כנפיים,
הייתי זה מכבר דואה מעל הכל.

הנה אני גוחן מעליה,
כמנסה לאמוד את עומקה.
הנה אני נאחז בחבל,
לא מרפה.

מלמטה עולים אדים,
נושפים עליי;
לו רק היו לי כנפיים,
הייתי זה מכבר דואה מעל הכול.

גיהנום
ראית די שמעת די
מיששת די
הרחת וטעמת די
עתה אתה מפציר בעולם הזה

גיהנום
מִי שֶׁמְּנַסֶּה לִרְדֹּף צֶדֶק,
סוֹפוֹ שֶׁיִּרְדְּפוּ אוֹתוֹ
סוֹפוֹ לַעֲש-וֹת מַעֲש-ִים שֶׁיּוֹבִילוּ אֶת סוֹבְבָיו
לְדִכּוּי רוּחַ-הַלְּחִימָה שֶׁלּוֹ

אינטרוספקטיבי
לֹא חַשְׁתִּי כְּלַפָּיו דָּבָר מִלְּבַד
רֶגֶשׁ שֶׁל הַכָּרַת-תּוֹדָה

ארוטי
הַיַּנְשׁוּף לֹא יָשׁוּב הַלַּיְלָה
זֶה הַלַּיְלָה הַקָּצָר בְּיוֹתֵר בְּשָׁנָה
וּמְלַאכְתּוֹ מְרֻבֶּה.

אכזבה
עַתָּה הָרוּחַ מְש-ַחֶקֶת
הַשֶּׁמֶשׁ עוֹמֶדֶת לָהּ מִנֶּגֶד
הַשָּׁמַיִם מִתְמַלְּאִים עֲנָנִים

גיהנום
הַיּוֹם הוּא יוֹם מוֹתִי
אָמַר הַתַּפּוּז לְמִי שֶׁקָּטַף אוֹתוֹ
וּבְכָל זֹאת אָסַף אוֹתוֹ הַקּוֹטֵף

אהבה נכזבת
הירח הולך ומתמעט
האור הולך ומסתלק ממנו
אני מכסה את פניי עם אותן כפות ידיים
שנגעו בשלך

אכזבה
הטי לבך לתרמיל שעל גבם
כמה הוא מחורר
כמה משא שהינו מיותר להם נושר מלמטה
וראי נא את גבי השחוח תחת עול קיומי

גיהנום
והרעב שלי והתיאבון שלי
זעקו יותר מן האיש על הגשר
עם הפה האליפטי

גיהנום
וְאֵין מִי ש-ִיחוֹן אוֹתוֹ
וְלֹא יִהְיֶה מִשְׁפַּט חוֹזֵר
הֲרֵי הוּא הָיָה הַקָּטֵגוֹר וְהַשּׁוֹפֵט
וְהַנֶּאְשָׁם

אכזבה
הַחַיִּים אֵינָם תָּכְנִית כְּבַקַּשָּׁתִי
אַף לֹא קְרוֹבִים לְזֶה

טבע
החיים זה עכשיו
ליד הזבוב שנח על הגדר
והנה הוא איננו

געגוע
אז לעיתים
כשמנקרת בי השאלה
אם נועדתי לעולם הזה

אכזבה
הייתי רוצה להכאיב לָךְ
בדיוק במקום בו פגעת בי

אכזבה
לומר שאת לא יכולה ואת לא יכולה ואת לא יכולה
הכי קל בעולם

גיהנום
כשמתבררים מימדי הזוועה,
מאוחר כבר מדי בשביל לתקן.

ג'ננה
וְאִם אַתְּ הוֹלֶכֶת עִם מַחְש-וֹף נָדִיב בַּחֻלְצָה
אָז מָה?

אינטרוספקטיבי
כָּל אָדָם יוֹדֵעַ
שֶׁהוּא מֻפְרָד.
שֶׁהוּא יְחִידָה אַחַת שְׁלֵמָה
מֻרְכֶּבֶת כְּכָל שֶׁתִּהְיֶה

גיהנום
נלחם יום אחר יום
בשיניים ובציפורניים
נאחז בזיזים לחים חלקלקים

גיהנום
אַל תֵּחָש-ְפוּ בְּפָנַי
כִּי רֹאשִׁי מָלֵא בְּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת
וּטְפָרַי כְּמוֹ שֶׁל חַיַּת-טֶרֶף
יִנָּעֲצוּ בָּכֶם וְלֹא יִרְפּוּ

אהבה
כַּאֲשֶׁר הַזֵּעָה מֵהַנַּקְבּוּבִיּוֹת
הִדְבִּיקָה גּוּף לְגוּף
כֹּבֶד מִשְׁקָל גּוּפָהּ לֹא הִכְבִּיד עַל שֶׁלּוֹ

בדידות
ושוב את שולחת לי שאריות
טפטופים
ושוב כבודי העצמי
צורח מִן הַפְּנִים, אל תיתן לה, אל תיתן

גיהנום
זְוָעָה מִתְרַחֶשֶׁת עַל מִפְתַּן בֵּיתִי
מִדֵּי יוֹם הִיא מִתְרַחֶשֶׁת
עוֹלֶה וְיוֹרֶדֶת
מְפַרְכֶּסֶת כִּיצוּר חַי

הנער קורא: זאב, זאב,
אבל איש אינו מבחין בךָ.

ארספואטיקה
אני רוצה לצאת מזה
אבל בלי לדעת מה זה הזה הזה
אני לא יכול לצאת מזה

תחושתי
תן לזמן זמן
תן לו קצב משלו
הבט בו מן הצד

אהבה
עֵת יִשְׁקַע הָאָבָק
מֵאֲחוֹרֵינוּ
תִּתְבַּהֵר הַתְּמוּנָה
נוּכַל לִרְאוֹת

הרהור
בצבעי מים
את טובלת מכחול עדין
ועוברת איתו על הדף

ייסורים
המקום שהזין
הפך לאסור

חיפשתי אותך
במשעולים אשר הותוו בחול הרך.
אקליפטוסים סוככו עלי
וענפיהם הדקים רשרשו ברוח.

אהבה
עצמי ובשרי חלק ממני
לא תהיי לעולם
כי כל גוף לגופו של עניין
כל גוף לגופו של דבר

הרהור
בלילה במדבר כשאינכם מחוברים
שִׁכְבוּ על החול הרך
והשאירו בו
סימנים לקווי המתאר של גופכם

אינטרוספקטיבי
יום אחד אתה תתעורר
על החיים שלך
ותראה איך ניתן לאחוז בהם בחופשיות
ולא במאמץ אינסופי עד כדי כאב

בדידות
בכל מקום בו נגעו אצבעותיי במקלדת
חשבתי עלייך

אכזבה
טַעֲמֵךְ מַר בְּפִי
כְּטַעֵם לַעֲנָה
מָרוֹר צוֹרֵב אֶת לְשׁוֹנִי

ביקורת
איש מהם לא מבין
שחמלה היא קודם כל
כלפי חסרי-הישע
ורק אחר-כך לבני-אדם

אינטרוספקטיבי
להיות שולם-שולם לעולם
איתךָ.

אינטרוספקטיבי
נשאר ילד בפנים
נשאר בפנים ילד
שרוצה לעשות
מה בא לו בראש

אינטרוספקטיבי
את בשלך
אני בשלי

הרהור
יצאנו לטייל
בשדרה.
אט-אט
דעך היום
הבוהק

אינטרוספקטיבי
יש חלומות העולים מתוך אכזבות,
מבין שברי הכלים והפרת הכללים,
יש משאלות אשר צומחות מתוך ההריסות
של כל האתמולים.

אינטרוספקטיבי
הם מדברים בשפתך
בניב מקומי מדוייק שאי-אפשר לטעות בו

אינטרוספקטיבי
בקרים אפרוריים כאלה
שמתחילים בארבע בבוקר
כשעדיין חשוך בחוץ.

אינטרוספקטיבי
תְּבוּאָה לֹא קָצַרְתִּי
לֹא רִנָּה לֹא דִּיצָה לֹא גִּלָּה
פֵּרוֹת שֶׁהֵנִיבוּ הָאִילָנוֹת בַּשּ-ָדֶה
נִשְׁאֲרוּ בֹּסֶר, נוֹתְרוּ בְּאִבָּם

גיהנום
זר לא קשור זר כתוב כאילו הדף הוא כל כולו של אותו זר
פתוח חשוף ואין אסיסטנט למנתח שיבוא לתפור ולהלחים

גיהנום
אֶמֶשׁ, כְּשֶׁוִּתַּרְתָּ עָלַי
הָיָה זֶה לִפְנֵי רֶדֶת-הַחַמָּה
לִפְנֵי הִשְׁקִיעָה הַגְּדוֹלָה
וְיָצָאתִי מֵחַדְרְךָ מוּבָס

יחסים
לֹא-כְּלוּם
לֹא, אֵינְךָ רוֹצֶה מִמֶּנִּי כְּלוּם
הָאֲווִיר בֵּינֵינוּ מִתְמַלֵּא

אינטרוספקטיבי
אני מונה את השניות, הדקות, השעות
בטרם יקיף אותי
מכל עבר.

טבע
אני חושב על כל מה שכתבת
שירד לטמיון

מתי שוב תיתן לי במתנה ספר שירה, רומן או משהו אחר,
מתי תבוא שוב כדי שאוכל להגיד לך עוד כמה מילים
כי לא הספקתי, גדי. סליחה.

גיהנום
בְּכָל מָקוֹם זֶה מוֹפִיעַ
לְלֹא הַתְרָאָה, לְלֹא הַתְרָעָה
זֶה תּוֹפֵס אוֹתְךָ
בִּנְקֻודּוֹת הָרְגִישׁוֹת בְּיוֹתֵר

אכזבה
עף על עצמי
מכל פירור של תשומת-לב

ג'ננה
כן כל היפות כבר נשואות פלוס
כל היפות והחכמות וטובות המראה
וטובות הלב
כבר במקום אחר בלתי מושג

הרהור
כשרוצים להראות לך
קור וקשיחות
מצליפים בך
בשוט עם דוקרנים

אהבה
בחוץ תענית אסתר תמה
הסכנה חלפה
ואפשר לחגוג את פורים

הגות
השקט הזה בראש
כאילו משהו הצטלל
משהו מן הים האדום
נפער נפתח לשניים - ניתז עד אליי

אכזבה
אנה אלך? אנה אפנה את קריאתי? את קריעתי?
את נשמתי? את מחמל נפשי?

אכזבה
כשאת מסרבת להציל אותי
פעם אחר פעם
ראשי נתקע מתחת לרפסודה
מחפש נואשות מים פתוחים

אכזבה
הלעג חורץ בגופי שריטות עמוקות מאין כמוהן
חיית-טרף בתוכי משוועת להסתער

געגוע
שאפתי אל קרבי שוב
בפעם האחרונה

כתיבה תמה אבל
כבר לא נאיבית,
משתוללת כמו סופה על הר
והתבל כולה לרגליה.

אינטרוספקטיבי
הוּא מַמְשִׁיךְ לִצְעֹק
שֶׁסַּכָּנָה מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה
שֶׁאִם אַמְשִׁיךְ
יְבֻלַּע לִי

אינטרוספקטיבי
לִפְעָמִים אָדָם צָרִיךְ
לִרְאוֹת אֶת הַקַּרְקָעִית
בְּמוֹ עֵינָיו

אהבה
כָּל אֶחָד וְהַפִּסְגָּה אֵלֶיהָ הוּא נוֹש-ֵא אֶת עֵינָיו
כָּל אֶחָד וְהַסִּבָּה שֶׁלּוֹ לָקוּם בַּבֹּקֶר, כָּל בֹּקֶר

אהבה
סוֹפְסוֹף אֲנִי יָכוֹל
לְחַבֵּק אוֹתְךָ
מִבְּלִי לַחֲשֹׁב

ארספואטיקה
לָלֶכֶת לַעֲש-וֹת כְּבִיסָה
לַעֲש-וֹת כֵּלִים
לַעֲש-וֹת אַהֲבָה

ארוטי
לוּ רַק הָיִית קְצָת שֶׁלִּי
קְצָת יוֹתֵר מֵעַכְשָׁיו
הָיִינוּ מִסְתַּגְּרִים בְּחַדְרְךָ
וּמֵעַמְעַמִּים אֶת הָאוֹר

גיהנום
לִפְעָמִים אֲנִי מַגִּיעַ.
לִפְעָמִים אֲנִי ש-ָם

אהבה
לֹא לָדַעַת
מָה יָבִיא הַמָּחָר
רַק לְנַחֵשׁ בְּלַחַשׁ
לְהַמְתִּיק סוֹד

גיהנום
בִּכְאֵב חוֹתֵךְ בַּבָּש-ָר הַחַי
בְּסַכִּין בִּלְתִּי-נִרְאֵית
עֲקֵב אַכִילֵס
מִתְבּוֹסֵס בְּדָמוֹ

אכזבה
אֲנִי מִתְבּוֹסֵס בְּדָמִי
מִתְפַּתֵּל בְּתוֹךְ גּוּפִי
מְנַסָּה לְהַחְנִיק זְעָקָה

אכזבה
לֹא תִּהְיֶה שׁוּב אַחַת כָּמוֹהָ
שֶׁתֵּדַע מָה טוֹב
שֶׁתַּפְרִיד מִמֶּנּוּ אֶת הָרַע

בדידות
לֹא, מֵעוֹלָם לֹא נָתַתְּ לִי מִקְלָט
אַף לֹא לְרֶגַע
לֹא, מֵעוֹלָם חֵיקֵךְ לֹא נוֹעַד לְרֹאשִׁי

אינטרוספקטיבי
פתחתי את אגרופיי
שלא יהיו כפות ידיים קפוצות
דרוכות ששות אלי קרב

בדידות
העניין הוא, יקירתי
מחמל נפשי,
שלאהוב אותך היה משימה בלתי-אפשרית
ולכאוב את היעדרך הינו כאב מתמשך

אינטרוספקטיבי
לאהוב ולכאוב אותך
באותה נשימה
זה לנוע בשני כיוונים מנוגדים

ארוטי
הכל בידיים שלך
הכל את יכולה

אלגוריה
שירת יומי מתחברת מעצמה,
רצה לאורך נהר פרוע,
כתובה על קני הסוף וגדות הגעגוע
לכל מה שלא יהיה לי לעולם.

אינטרוספקטיבי
הוא הלך לאיבוד
אפילו שכולם אמרו לו לחזור
הוא המשיך לאיבוד צעד אחר צעד
אפילו שידע שלא יגיע

חלום
בבוקר
הדברים נראים אחרת

ביקורת
כשאתה לא מבין אותי
יורדות כל המילים לטמיון
אוזל הצבע מלחיי השתיים
ההתלהבות שהייתה בתחילת השיחה

אכזבה
כשאני מתאמץ
לשאוב מן הפְּנִים
את האמת
ואת מסיטה את המבט החוצה

אינטרוספקטיבי
לגעת בו בטרם ערב יורד
על העיר

אינטרוספקטיבי
להחזיק אצבעות
להחזיק ידיים
להחזיק מעמד

אינטרוספקטיבי
בין אנשים זורמים
את לכודה
קירות שקופים סוגרים עלייך

הרהור
לא לעשות דבר
מלבד לרבוץ שם בחוסר-מעש

אהבה
אהבה עצמית לא יכולה
לא היא לא יכולה
לשגשג באקלים כזה

געגוע
לו רק הייתָ פֹּה
וודאי היית לי פֶּה
וודאי היית שותק עבורי
היית מוציא ממני בכוח את כל מה שדָרוּס בפנים

הרהור
האפשרות לחלום בהקיץ
לא ניתנת לי אלא ברגעים מסוימים,
הבזקים של חופש עולים מול עיניי,
האופק נפתח מול ידיי.

הרהור
לכתוב בבוקר
כאילו אין מחר,
כאילו רק היום,
רק הרגע הזה קיים בעולם כולו.

גיהנום
קִירוֹת זְכוּכִית שְׁקוּפִים
חָשׁוּךְ
בָּלוֹנִים תְּלוּיִים בְּכָל צַד
צִבְעוֹנִיִּים
הָיָה לָךְ יוֹם-הֻלֶּדֶת

אלגוריה
נראה שאיבוד זה ללכת
ללכת לשם
בלי לדעת לאן
ולא יימצא שם דבר

אינטרוספקטיבי
האם אפשר לעצום את העיניים?
האם אפשר עכשיו?
להרגיע את הלב הפועם בחוזקה
להשקיט את הרגל הקופצנית

אינטרוספקטיבי
ערב יורד על העיר
לאט-לאט התכלת בשמיים
מתחלפת בכחול כהה
המנגינה הפנימית מחשיכה

אינטרוספקטיבי
אָמַרְתְּ לי פעם: "אתה מיוחד, יש בך תּוֹם"
כל-כך לא רציתי להפוך את האותיות

בדידות
לפעמים זה מעייף
להיות עצמי
אתה יודע?
אני שואל את עצמי

גיהנום
חייך כרוכים בחיי
חיוכך מניע
גם את גלגלי השיניים החורקים ביותר

אינטרוספקטיבי
כֵּן, כְּשֶׁהַכֹּל עוֹמֵד לְהִסְתַּיֵּם
אַתָּה מַתְחִיל לְהָבִין.

געגוע
אֵי-שָׁם בְּתוֹךְ יַעַר עָבוֹת
דַּרְדְּסַבָּא וַדַּאי מְבַשֵּׁל בְּתוֹךְ סִיר גָּדוֹל
שִׁקּוּי פְּלָאִים, שִׁקּוּי שֶׁיַּצִּיל אֶת הָאֱנוֹשׁוּת

אהבה
הַדְּבָרִים שֶׁאֲנִי רוֹצֶה
לְהַרְאוֹת לְךָ
רַבִּים מִסְּפוֹר

גיהנום
מָתַי תִּזְכְּרִי אוֹתִי
מָתַי תִּשְׁכְּחִי

אהבה
בָּךְ לָגַעַת לְלֹא סִימָנֵי-שְׁאֵלָה
בְּפַשְׁטוּת וּבָרוּךְ

הרהור
ציפיתי למצוא אצלך
אמבטיה חמימה.
פשטתי כבר הכל
הסרתי כל כסות

אלגוריה
מגדלור אחד בנמל
שומע הכל.

אהבה
להחזיק אותך
על הידיים
עולם קטן - גדול שֶׁכָּמוֹך.

הרהור
למה אתם לא מניחים לי, רגשות נוראיים?
למה אתם מתפזרים, לא שפויים באפילה המתנפלת עליי?
במה פשעתי?
איך אציל את עצמי מידיכם?

אינטרוספקטיבי
סוכן כפול בין אבסטרקט לבין מוחש
יודע כל שולף מן השרוול
מכשיר הקלטה
מצלמה ננסית

חרטה
וכפות רגלינו האנושיות שאין בהן טופרים
ואין בהן הרגל להיאחז במשטחים חלקלקים

אהבה
וְאוּלַי כָּל נִסְּיוֹנוֹתַי לְהַעֲלוֹת עַל הַכְּתָב
אֶת חֲוָיוֹת חַיַּי הַשּׁוֹפְעוֹת בְּכָל הַטּוּב שֶׁיֵּשׁ
בָּעוֹלָם
הַמְּלֵאוֹת בְּכָל הַכְּאֵב וְהַיָּגוֹן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ

האהבה הרטובה נכנסת בשקט,
מנערת מבגדיה את הגשם
ומשאירה בחוץ את השרב שנשבר.
חול דק שרוי עדיין על הריסים שלה,
אך פרט לכך היא נקייה מאוד.

הרהור
על הרגש הזה, שמצא לעצמו מקום,
פינה חמימה ומחסה.
עכשיו הוא מתאושש. עכשיו הוא מנסה מחדש
להתמלא.

אהבה
שְׁנֵינוּ כְּבָר יוֹדְעִים
שְׁאֵלָה גִּשְׁמֵי בְּרָכָה

גיהנום
כבר עבר בו האור מקצה המנהרה ושוב כבה
ושוב נדלק ושוב הוא מהתל בו
ושוב איננו יודע אל-נכון אנה הוא בא

הומור
המתנת לי במטבח.
הסתכלת מסביב
לוודא שלא שכחתי
דבר.

אינטרוספקטיבי
מילים אינן דבר של מה בכך
אמנה אותן
אדע אותן עד כלות
עד קץ כל הקיצין

אלגוריה
מילים מתכופפות תחת הנטל
כורעות תחת אוקיינוסים
לא שקטים
גואות עולות אל פני השטח

אכזבה
מישהו אוהב אותי
בחינם

אינטרוספקטיבי
נלחם על חיי
כנגד כל הסיכויים
נפשי בנפשי נלחמת
יוצאת חורצת את הדין

אינטרוספקטיבי
מן הלב
בוקעים קולות
שהיו דוממים
ועתה הם חיים רוטטים

אינטרוספקטיבי
מעפר באת
ואל בטון תשוב

אינטרוספקטיבי
מקומות שֶׁטָבַעְתְּ בי
סימנים שלא יִמָּחוּ
גם אם אקרצף במלוא-המרץ
היו ועודם נקודות רוטטות

אינטרוספקטיבי
לזאת שרואה הכל
ומחפשת ומחפשת
אותך בקטנות
ולא מחסירה דבר

אינטרוספקטיבי
מתחת לדברים
יש אותות וסימנים
יש רבדים על גבי רבדים
יש גרעין חשוף

אכזבה
כשהוכחת לי את עצם היותנו מופרדים
הִכְּתָּה בי ההכרה
דבר לא יושב אל כַּנוֹ

אלגוריה
בעיניים שוקקות
נמשיך לבלוע את העולם
כולו

ארספואטיקה
נפשו של משורר
אינה שוקטת אינה רוגעת
אינה יודעת מנוחה

אינטרוספקטיבי
נרקיס מתבונן בבבואה שלו
והוא נורא מבסוט
עלי הכותרת שלו כה יפים
הכתר במרכז

אכזבה
איך שרפתי את עצמי
וכל גשר שחיבר ביני לבינךָ
תלוי עכשיו כחוט חרוך
מעל הבקע.

אהבה
לימדת אותי קירבה מהי
איך לגעת, איך להיות נגוע,
לימדת אותי קשר-עין מהו
למדתי על בשרי ומתוך שתי עיניי מבט אוהב מהו.

אכזבה
תמיד אמרת לי
שזאת העת לטייל בעיר האורות,
לראות איך האור נמוג מנוטרדאם
בשקיעה.

אהבה
וכאילו אין בזה כלום
וכאילו יש בזה הכל

הגות
שתה קפה שחור
חזק.
קרא בתחתית הספל
את הצפוי לך.

אינטרוספקטיבי
עַד כַּמָּה רְחָבוֹת הַכְּתֵפַיִם
עַד כַּמָּה עָמֹק הַנָּהָר

ארוטי
והכל נכון ואת יפה
והכל נכון ואת אישה

אינטרוספקטיבי
בבית חולים גדול אני נשבה
נופל מגובה הפנטזיות
מטה-מטה עמוק
אל בין הסדינים

אהבה
אֲנִי עוֹקֵב אַחֲרַיִךְ
כְּשֶׁהַנָּהָר גּוֹאֶה
עוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו

הרהור
הענפים ישרטו אותך, הנחלים יצננו את הכאב,
אוויר נקי יחדור לריאותיך ואתה תשאף ליותר.

בדידות
מה עורי לי?
כסות מחוררת
מילים דקות מנסות לשווא
מותחות עצמן שתי וערב

אינטרוספקטיבי
היום מדפים מלאים גדושים ארגזים עמוסים מתפקעים
בכל טוב? בכל רע? בשניהם גם יחד?
איש אינו יודע, איש גם לא יידע

גיהנום
עֵת הִסְתַּכַּלְתִּי עַל הַתִּקְרָה
וְהִיא נוֹתְרָה אֲדִישָׁה אֵלַי
כְּמוֹ כֻּלָּם
דִּמִּיתִי בְּעֵינִי-רוּחִי

אכזבה
פָּתַחְתִּי לָךְ דֶּלֶת
פָּתַחְתִּי אוֹתָהּ לִרְוָחָה
בָּטַחְתִּי בָּךְ

אינטרוספקטיבי
בעולם משל עצמו
חי בחוקיות שאינה כתובה
עם פנטזיות נטועות בעבר
וכאב שאין לו חיבור

אינטרוספקטיבי
דם ניתז מן הפצע -
כהה להחריד.
מנסה לשים חוסם עורקים לבד
לקשור אותו חזק.

הדקירות בלב עדיין מורגשות, כאילו זה עתה ננעצו בו, כאילו זה
עתה. כאילו -
איך להניח פה יסודות לדבר חדש, איך להתחיל מהתחלה שוב

אינטרוספקטיבי
איך זה שהטוב מתפוגג
נמוג כהרף עין

גיהנום
כַּאֲשֶׁר שׁוּב וְשׁוּב
אַתְּ לוֹעֶגֶת לְמֻגְרְעוֹתַי
עוֹש-ֶה מִמֶּנִּי קָטֵן מִנְּמַלָּה
שֶׁיּוֹדַעַת לְדַבֵּר רַק עַל עַצְמָהּ

ביקורת
ושום דבר אינו גלוי ובהיר ושום דבר אינו חד-משמעי
תיקים לאלפים

טבע
כהרף-עין פורשת כנפיים
והקקטוס שלא הספיק להיפרד
ממתין לבאות.

אכזבה
עמי ותמי היו רעבים
הם חיפשו עורבים
שיוכלו לתת להם
מספר מטבעות.

אלגוריה
ואיך לעזאזל מצליחים ליהנות מהטבע העצמי
ואיך דוברים בשפתו

אינטרוספקטיבי
וליבו הפועם בחוזקה
רק משתוקק לזוג-עיניים אחד
שיראה את כל זה

גיהנום
בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת לִרְוָחָה
קוֹלְטוֹת כָּל פְּרָט וּפְרָט
מִזַּחַל יָרֹק שֶׁנָּפַל עַל עָרְפִּי
עַד אַחֲרוֹן הַפִּילִים גְּדוֹלֵי-הַמְמַדִּים

טבע
כאשר גאו המים
והסכר לא עמד בפרץ
את לא הבחנת בשיטפון
הממשמש ובא

אינטרוספקטיבי
הולכת וקונה
קטנה והולכת

אמרתי לעצמי:
שמש היא סימן לחמסין.
חשבתי על השפעות מזג האוויר

גיהנום
רַבּוֹת הֵן דְּרָכַיִךְ
בַּגֵּיאָיוֹת, בַּמִּישׁוֹרִים, בְּפִסְגוֹת הֶהָרִים
מִתְפָּרֶשֶׁת אַתְּ עַל כָּל הַשֶּׁטַח
לֹא מַשְׁאִירָה מָקוֹם לַחֲרָטָה

אהבה
רַק רָצִיתִי
רַק רָצִיתִי לָדַעַת
אִם שְׁנֵינוּ בְּאוֹתָהּ סִירָה
אִם שְׁנֵינוּ חוֹתְרִים יַחַד

געגוע
לכאן הגענו
צרובי-שמש
בעיניים כלות
ובטן מקרקרת

הגות
רָאִיתִי אוֹתוֹ שׁוֹכֵב עַל הַצַּד
רֹאשׁוֹ שָׁמוּט זְנָבוֹ מוּטָל לְלֹא רוּחַ-חַיִּים

אהבה
הייתי רוצה
לשוט איתך בכל הימים

הרהור
בְּלֹא-כְּלוּם
לִפְרֹש- אֶת הַזְּרוֹעוֹת
וּלְחַבֵּק אֶת הָאֲוִיר הָרֵיק

הגות
ערב מִתְמַהַמֵהַּ לרדת לא יודע אם בא זמנו או טרם
רז אחד נגלה על אוזני חושף פני ילד רך בִּפְנִים

אהבה
רציתי לחוש את ניחוח הבושם
את רכות המגע
את עוצמת החיבוק
אבל מפרידים בינינו

אכזבה
רציתי כל-כך
להיות קיים בעולמך
שתהיי נר לרגליי
לחלוק איתך את אותו עור

פארודיה
רציתי ממך תְּשֹוּמִי
השתוקקתי לזה כְּצָמֵא אל מים חיים
רצית ממני חזרה
נתתי לך בִּמְשֹוּרָה

בדידות
מן הַדּוּמִיָּה
קח רק את מה שנחוץ

אינטרוספקטיבי
רק היא לבדה
הרגה אותו

ארספואטיקה
והרזים ייספגו בך
מדויקים להפליא
עד שארווה ממך נחת,
מחברתי.

ארספואטיקה
שִׁיר בּוֹעֵט סְתָם כָּכָה
בַּמּוּזָה, בְּהַשְׁרָאָה
בְּאַמּוֹת-הַסִּפִּים שֶׁל הֵיכַל הַתְּהִילָּה

בדידות
נִמְלַט עַל נַפְשׁוֹ
אֶל תַּרְמִילוֹ תּוֹחֵב
אֶת כָּל מָה שֶׁמַּסְפִּיק
אֶת כָּל מָה שֶׁהוּא מַסְפִּיק לֶאֱסֹוף

אהבה
אַתְּ בָּחַרְתָּ בּוֹ - עָש-וּי מֵעֵץ פָּשׁוּט
דַּקִּיק כְּקֵיסָם
מָלֵא בָּךְ
מָלֵא בְּכָל-הַטּוֹב שֶׁלְּךָ

אכזבה
אָכַלְתִּי מִמֵּךְ בַּכַּפִּית
בִּיס וְעוֹד בִּיס
וְהַכֹּל נִמּוֹחַ בַּפֶּה
נִבְלָע בִּשְׁקִיקָה

גיהנום
וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר
אַתָּה שׁוּב מוֹצֵא אֶת עַצְמְךָ
עוֹמֵד מוּל שֹׁקֶת שְׁבוּרָה

גיהנום
לֹא תִּהְיֶה שׁוּב מִישֶׁהִי כָּמוֹךְ
שֶׁתִּקַּח אוֹתִי תַּחַת חָסוּתָהּ
שֶׁתְּפַנֶּה לִי אֶת הַדֶּרֶךְ מִמּוֹקְשִׁים

הרהור
ונשאלת שאלה
שוב ושוב
לאורך חיי בני-אנוש

אלגוריה
פחד שוב בא אליי
בידיים ריקות
ואין לי מה לתת לו בתמורה.

אינטרוספקטיבי
זה שוב אותו חושך
שוב אותה עלטה
אבל אתה השתנית
אינך אותו אתה

אינטרוספקטיבי
הכניסי אותי
תחת חסותך

גיהנום
כשסירבת להציל את חיי

מצב
גלריה עם ציורים יפים בחלון הראווה
סגורה
חנות עציצים עם בחורה יפה בכניסה
עם רגליים ארוכות

אינטרוספקטיבי
בתיבת קש
לא אירא לא אפחד
הגלים ייקחו אותי
הרחק-הרחק

הרהור
והוא יישטף אל הביוב.
מישהו עלול לדרוך עליו,
הוא כהה, לא צבעוני, לא מאיר עיניים,
חרק מאוס הינו - הפרפר שלי?

אהבה
אולי נאריך ימים עד מאה ועשרים
לפחות,
אולי לא נאלץ לחשב את הקץ
של הריקוד הזה

הגות
שני ערבים עמדו בקצה השביל
פועלי בניין
דווקא אחד מהם ראה אותי משותקת

אהבה
נשיקות מצמררות מודבקות על לחיי,
כמו בולי-דואר, כמו סימנים קטנים של אהבה,
אני מתחמם והבעה של שלווה נסוכה על פניי.
אני שוכח מעונות השנה
כי כמה וכמה נמשים מתקרבים אליי מאוד.

הרהור
תן לזמן זמן
לעשות את שלו
שורשים יתארכו
חלומות שחלמת יבקשו אָרְכַּה.

יחסים
תגיד, מה אתה חושב עליה?
תגיד, יש לי סיכוי איתה?
אני מספיק טוב בשבילה?
אני לא אחזור על אותן טעויות?

געגוע
על השדרה הרחבה, בין עצי הפיקוס
מוצא את עצמי מתגעגע.

אינטרוספקטיבי
לְשׁוֹנוֹ אֵינָהּ מְמַהֶרֶת לָנוּעַ
תֵּבַת הַתְּהוּדָה שֶׁלּוֹ אֵינָהּ מְשִׁיבָה
כָּל אֲשֶׁר אָגוּר בְּגוּפוֹ
נִשְׁאַר מִתְאַסֵּף צוֹבֵר כּוֹחַ

עצים עירומים דוקרים את השמיים
ומתנועעים בשקט ברוח הקרירה.

בדידות
תנו לי לשבת עם מחברת ועט ולהישען לאחור בכיסא.
אחגוג את החג הפרטי שלי, את יום העצמאות האישי שלי,
ארים כוסית יין אדום לכבוד הדרך החדשה שאני מתחיל היום.

אינטרוספקטיבי
כל-כך קרובים
באותו חדר
עם דלת סגורה
ללא מחיצה או שולחן בינינו

גיהנום
האם תישארי איתי
דקה אחת נוספת


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ג'ננה
גבר אחר גבר נופל בפח
במלכודת הדבש שאת טומנת ברוב תּוּמֵךְ המעושה.

אוטוביוגרפי
והחמור הזה מעולם לא שמע אותך אומר לו : "בני היקר, אני אוהב
אותך וגאה בך מאוד!"

אימה
אני חי בתוך בית-משפט
מהמחמירים שקמו על הפלנטה הזאת
ושופט את עצמי על עצם המחשבות שלי.

הרהור
זה רק לכאורה, כי אחרי כמה רגעים של קהות חושים מבורכת ומקלה
ומרגיעה אפילו, האדם שפגע בעצמו נשאר עם הכאב ועם הפציעה
הפיזיים ונשאר בעצם עוד יותר לבד ממה שהוא היה קודם.

הגות
אולי זהו סיפור חיי?
אולי באמת.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
גם אני רוצה
להקיץ בבוקר ללא דף קודם
להתחיל דף חדש
דף חלק


לרשימת יצירות הצילום החדשות
נוף
אל היצירה
תמונה תמימה שסיפקה לי השראה לשיר

שקיעה וזריחה
אל היצירה
הֵי, שָׁאַלְתָּ אֶת עַצְמֵךְ פַּעַם
מָה אוֹמֶרֶת הַשְּׁקִיעָה
הַאִם הַשֶּׁמֶשׁ בֶּאֱמֶת יוֹרֶדֶת לַיָּם
הַאִם בֶּאֱמֶת

טבע
אל היצירה

טבע
אל היצירה


לרשימת יצירות הציור החדשות
אקספרסיוניזם
אל היצירה

גואש
אל היצירה
ייפול לארץ
עד דומיה




אל הארכיון האישי (9 יצירות מאורכבות)
בשביל מה אתם
הולכים לרופא
שיניים? אני
בשביל לשכב על
הכיסא שלו.


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/YanivKovacs
יוצר מס' 18720. בבמה מאז 23/4/03 1:13

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ליניב קובץ'
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה