כשהייתי קטנה, היתה לי מן קופסת תכשיטים כזו של ילדות, שכשפתחו
אותה התנגן לו שיר קטן ומתוק והסתובבה לה בלרינה על קפיץ מתכת
כסוף. הבלרינה היתה דקת גזרה ומיוחדת, היה לה טוטו ורוד מבד דק
ומלא חורים ופנים קפואות. קראתי לה שלי, גם כי היא היתה שלי
וגם כי לחברה הכ
|