|
היא כמו האוקיינוס
כולם רוצים לשוט בה
ולחקור מעמקים
אבל אני יודע
מה אכזר הים
אשאר לי בביתי
שותה כוס תה חם
|
אהובתי
הייתי שם לך בראשך
עגל של זהב
אך אין לי שקל על עכוז
|
באמצע האחו
עשרות עולמות
בקופסאות
|
אם קהלת היה טועם
את מותק דבש הקנה המבשם
אזי היה מוחק את כל ספרו
משל היה הבל הבלים ותו לא
|
את הדף אקפל בעדינות ואתחב בכיס חולצתי
לבי יפעם אלייך ואת תשכני בחומי
אם תרצי תרקדי למצהלותיו
את יודעת שלבי ופי עורגים לך כתוף וכינור, יחדיו
הקצב קצת קבוע, אבל אכתוב אותך מאושרת
|
לפעמים פוסעת שמש
על גבי החשוף
ואלקטרונים ברטט בלתי חזוי
אומרים אהבה
בדיוק כמו שזזים זהיהם
במונטרלילידו
כשאוכלים עוד ילדה
|
איני רוצה לצייר עוד
אלא במילים
|
אחי חצה את הזוהר הירוק במבוך הנחלים הרחוק
הביס מלתעות ולעג לערפילי היתושים
|
בחוץ
הרחוב הומה אדם
בדידות אינסופית
כאן רק אני
בבדידות צנועה
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
טרבלינקה,
לאבותינו ולנו
פעיל כך ממשיך
להתבלבל |
|
