|
Naked in the morning
between the naked minds
I see you
|
just let it be
boy
...just let it be
|
אני כמו ילדה
זקוקה לאהבה כמו אויר לנשימה
אחרת אנ'לא נרגעת...
|
הוא נכנס למכונית קטנה, לא חדשה
בצבע אדום
ולובש חולצה לבנה
|
איזה יפה
מצודדת
היא עומדת ורוקדת...
|
אל תתקשר אליי.
(נו, תתקשר כבר!)
אני לא רוצה כל קשר איתך
(חוץ מקשר לכל החיים)
|
אני אמשיך לכתוב עוד,
כן, אין לי ברירה
זו הדרך היחידה.
|
נקלעתי למצב קשה
בו לא מגיע חמצן לראשי
וכן, דם לליבי
וכן, אני עומדת למות.
|
מתק אפרסקים
גוון ורדרד על לחייה
|
אני חושבת על זה
זה משגע אותי
|
הצלחתי לראות ניצוץ
קטן
של אושר...
|
כשתמצא אהבה אמיתית
ותחיה בזמן אמיתי
|
תל אביב, עיר החטא והפשע,
עיר ה Underground
|
סמכתי עליה שתובילני, הטיפה המרה שלי
העצובה שלי, הטיפה המתכלה
אך היא הובילה אותי בטעות
אל ארץ לעולם לא, אל ארץ לא- לעולם
|
מעל סורגים אדומים
אני פותחת מסע רחמים
שנטול הוא מכל, וצורח בקול
עד לאן כולם ישמעו...
|
ישבנו שנינו משותקים
בלי גישה
ומצאתי משכחים
שהעלימו את הבדידות
האיומה
והדממה.
|
מהלילה,
אני פוחדת מהלילה.
|
כל האהבה
יורדת עליי
יורדת לטמיון
יורדת לביוב
|
אסור לי ליפול.
זאת המנטרה שלי.
|
אך הכאב בעיניו
סוד יסוריו
נותר נסתר בפניה כירח אפל...
|
ידעתי.
ידעתי שזה חסר סיכוי
שזה אבוד
אין עוד מה להציל.
|
משמעות, תהייה
בדרך סלולה
חסרת פנים, חסרת מקום
אדמה
|
כלל לא רע בו, בליבם של
לב-ליבה של עיר הזוהר
|
כל מיצוי של פלא
יתקבל בהבנה
על ידי בני העם,
כל ניבוי יתקבל בברכה
כל עזרה משמיים,
צריך להתפלל.
|
נעלמת מעיניי, עברו כבר כל כך הרבה שניות.
איזה גוף את מאכלסת עכשיו?
|
שיר הלל
לבן אדם שהרג אותי...
|
שניהם מסכמים לי שבוע בודד
שנים עברו בין השניים
ועודם נותרו כאחד
|
אדם מקושר
רצוי
עם מפתחות של אוטו ביד
וכסף בכיס
שלא תתקעי
ובגדים יפים
שתוכלי להשאיל
|
יש כאלה שחיים על זמן שאול, אומרים.
גם אני.
|
עיניים נסגרות
מעונג
ידיים מגששות
בחושך
|
אין בי יכולת
לשאת את זה עוד.
|
מפתה גברים חמים
אל תוך הלילה הקר...
|
הינני כאן, בתוך עירי
שהיא עירו כמו כן
הוא מסרב לאחד הלבבות
הוא שקוע בתפילות הלל.
|
אמא,
אני פוחדת ללכת לישון.
אני פוחדת שהחום יתיך אותי
ויצלה את בשרי
|
תתקרב לחלון ותפתח ת'דלתות
|
החלטתי להיערך בהתאם למצב
החירום החדש ולא להיבהל
ולחכות מוכנה - מנותקת וממורקת
כיאה לאחות קטנה.
|
מה אוכל
תגיד לי, מה אוכל
להקריב למענך
שלא נתתי מעצמי
|
אם ידעתי למצוא את הדרך
לחיים ללא מסכים
ללא מסיכות
החיים שבנו את הבית שלי
את העיר הזאת...
|
לא חשבתי שתדע
איך לנהוג בי כעת
מאחר שנהייתי
סמרטוט ריצפה, לכל היותר
|
ניסיתם פעם לנוח על זרי הדפנה?
באמת נוח עליהם!
|
בחולות זרים
שמסתערים עליי
בניחוח חשיש וקפה
|
נואלה מדברת על ספירלת השתיקה
ואני תוהה-
לא הגיע זמן לשים קץ לדממה?
|
עיר האלוהים
עיר של אלוהים
עיר של נוודים
שפניהם מורדות בצער
על אובדן...
|
אם תחליט לחיות בשקר
אז אני אדע
שפיספסתי.
שפיספסת.
שרציתי.
|
התכוונתי
לכבוש את כל פסגות האושר האפשריות
רציתי
|
תשמחו איתי, אנשים,
תקפצו איתי!
ושירו, אנא, שירו את שירתי
שתהדהד ותהמם את הרחובות
שתחדור עמוק לכל הלבבות
|
אני שבה בי,
אני שבה הביתה...
|
זנחת זנבות שונים של צדק
ואימצת חדשים
תרת במרתפים אפלים
חיפשת משמעות,
לעיתים היא נמצאה
|
עוד יבוא
השמיים מסמנים כאות הכנה
-הם מוכנים-
היי גם את,
איחזי חזק
|
במקרים קלים
של סמים קשים
היא היתה אומרת-
'חפש את האלמנט הסובלימטיבי שבזה'...
|
ולמי אפנה עכשיו?
כל הממזרים האלו,
הפכו להיות פתטיים מדי בזמן האחרון
|
מישהו חייב להתקשר ולעזור לי...
|
...ובתנועה לא רצונית
ומאיימת
אכנס לתוכי וארגיש
את חדות מגעי
בבשר החי
שלי
אמקם את השתלים השותתים
בכפי
בנכונות מלאה לפעולה המכרעת
שתכננתי בעודי
חיה ומונשמת
ואשלוף אותם
אחד אחד...
|
אני מחכה לך פה,
מתחקה אחר דמויות מוצלחות
מסדרות טלוויזיה ישנות...
|
"איזו מן שלווה, ועוד שבוע עבר..."
|
כן, אז אני בהריון ממך, בסדר?!
|
הלואי והיתה בי יכולת להבין איך הראש שלך עובד,ואיפה השתבש
הקשר עם הלב, הקשר הקריטי ששידר לך אותות לא נכונים ונטשת את
הספינה כשכל מה שהיית צריך לעשות זה רק להישאר. "הלוואי ויהיה
בי כוח לא ליפול על ברכיי, מכובד אהבה".
|
הכל כמעט, כלום לא טוטאלי. שום דבר לא כובש, שום דבר לא חזק.
רק העצב חזק, רק הבדידות חזקה. למה?
|
שם המונולוג הוא כשם השיר שגם מצוטט בסוף, "ועוד יום", של מוש
בן-ארי.
|
זמן עובר לי ואני עדיין שם,
מתקיימת משיירי זכרונות או משאריות של אבק גדול
שהשאירו כל אותם האנטי-לוזרים שהקדימו אותי,
כל הילדים שגדלו איתי ונהיה מהם משהו גדול
שלא כמותי.
|
היא היתה החזקה, היא זו שעזרה לי לשכוח מההוא,
היא זו שלקח לה פחות משבוע להכיר חבר חדש וגם לאהוב אותו.
ועוד אחד ועוד אחד.
|
אני...אישה.
גם היא, נכון, בגלל זה היא מבינה אותי ואני אותה
כי דפקת אותי ואותה, בזמנים שונים, ושתינו התלהבנו
מהגבר שבך
|
בני אדם מאושרים, אם יש כאלו, יגידו שזה הכל עניין של גישה,
אבל תהיה הגישה אשר תהיה- ולא משנה איך הופכים את זה-
אושר לא יכול לשאוב אותך לתוכו ולהשתלט עליך ולמלוך בממלכתך.
|
אני בודקת נוכחות של חיילי משמרתי הותיקים
וכולם מאחרים הבוקר
(אולי צלצול ההשכמה צריך תיקון),
אני נוטלת את האשמה עליי, כרגיל,
כהפגנת אחריות גוררת סנקציות חיוביות במיוחד.
|
"אני מתגעגע אליך".
האור הכחול של סוף-הלילה-תחילת-הבוקר האיר עלינו מהסאן-רוף
שהתעקשת לפתוח. כל כך יפה היית, כל כך שלי.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
its the new
stage for the
new age |
|
