[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המעריכים את שי דיין
בחלקת היגון ננטע עוד אילן קטן,
טופח בגאוות צאלים במים מכאיבים וקרניים שורטות,
קצת מנתן, קצת מחיים, הרבה מהחיים.
האילן צמח לתפארת והיום הוא כבר עץ צעיר,
עץ המניב פירות חמוצים, עסיסיים ורעילים של זעם
מתמשך,
קצת קשה להתרגל לטעם
אך האנינים נשבים, מתמכרים
ונהנים מהצל של-
העץ הכי חזק בחלקה...




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
סיפור ילדים
שִיש-שִיש-שוֻווש...
אך מה הפר את שלוותו של אמנון?!
"הרוח נושבת ומקררת את אחוריי. די! אתקרב יותר למדורה ואתחמם
למדיי".

סוריאליזם
מיששתי את הכרית העננית הזאת שהייתה די רכה ולקח לי דקה להבין
שזה בעצם מה שהזמנתי. איזה גנבים הסינים האלה.. מה אני אעשה עם
כרית עננית בגודל של פוף?! זאת בדיחה? ואיך זה הגיע כל כך
מהר??!

סיפור ילדים
הנחתי את צבי על גזע העץ הכרות
וכך לפרצוף נולד גם גוף!
כל הילדים באו לראות
ישבו במעגל, ועשינו תיאטרון דמויות!

סיפור ילדים
כל יום אני משקיף החוצה מהחלון בסלון.
קצת בבוקר, קצת בערב ואם אימא מרשה אז גם בלילה מאוחר.
יום-יום.
אני אוהב לראות את השמים, להשקיף על הנוף ועל הבניינים בשכונה,
להרגיש את השמש והרוח בפניי, ולהאזין למתרחש ולעוברים ושבים.
למה? כי אני סקרן!

סיפור ילדים
יאצק אהוי! ספן האנייה הפיראטי
ראה הרבה מחוזות באוקיינוס האטלנטי,
לפני שעוגנים הוא קורא בקול "אדמה!"
אך מעולם לא ירד מהאניה

סיפור ילדים
אימא: אז ילדתי, למה את עצובה?
חבצלת: כי היומולדת נגמרה, מתי תהיה עוד חגיגה?
אימא: רק בשנה הבאה.
חבצלת: אוף! איך אפשר לחכות כל כך הרבה?

סיפור ילדים
""אבל אמא למה?? זה עפיפון נהדר!""
""זה היה עפיפון נהדר, עכשיו זה משחק שבור, אי אפשר לשחק בו
יותר ואי אפשר להעיף אותו עם חברים, בוא - נמשיך לחורשה""
""לא! אני אתקן את העפיפון ואעיף אותו היום שוב!"" אלון התעקש,
וכך היה -

וכמובן איך אפשר לשכוח את החתול השכונתי שאין לו שם, ויש לו
עין אחת ואוזן וחצי. הוא שוכן לו על שטיח ישן בפינה שם ליד חדר
הזבל, ולידו קערה מפלסטיק מלפני עשרים שנה כשהחתול הזה היה יקר
למישהו והיה לו שם. החתול הזה תמיד ישן לו באותה פוזיציה, אבל
הוא מסופק מהחיי


לרשימת יצירות השירה החדשות
אכזבה
אני וסיגריה הלכנו להביא עוד שורה
שותה ושותה עוד משפט ועוד מילה
אין לי אישה ואין לי ברירה
אני ודמעה על הרצפה

כעס
אשליית אווילים אוחזת בחמדנים
וכשלון טיפשים מנפץ קיצים

היה שם איש אחד
ספרדי כזה-
עם חלוק משובץ-
אפור.

ביקורת
טלפיה כעכביש ואני פרפר
פרפר אני, פרפר!
קוטרה גדולה ואברי קטן
ועטיניה עטיני פרה, פרה!
הפנימי צווארך וכווצי שינייך
מנושך סרח עלי שנסי מותנייך!

הרהור
זעקות של בדידות וכעס
מבור מלא גאווה
מחזירות אותי הביתה
משחררות את הכניעה

פוסטמודרניזם
ואותי זה לא מלהיב
אני גם לא אומר "מלהיב"
כי אני לא מתלהב
אני רוחני

אכזבה
באותה הנשימה טרום הנשיפה
מבט רגעי נושק קפיצת פעימה
ריקוד האשליה תם כאן והכל הכל -
נכלה.

אהבה
כל קצוות התחושה עכשיו נחשפים
אני יודע, כשם שנודדות הציפורים
זה החורף שלי שתם
מבשר על שיר חדש שקם

וידוי
זכרונותיו של פליני מהעיר רמיני;
חריץ שזוף בו כבול חוטיני;
עם צעיף על אופניים בשדרה שלכתית;
אריק איינשטיין וקפה כסית

כעס
ונמאס לי לחבק בידיים שלובות
ומההתמכרות המדוכאת לנשיקות
אני רוצה לקפוץ מהצוק
ולעוף.

סוריאליזם
הם איורים על דף לבן חלק
עם עט שחור אחד בקווים פשוטים
ומתגלגלים בציניות, בקפיצות
כמו דיסק שרוט. לא! כמו תקליט

כעס
מה להם לחיים,
שבחרש עד כך נגמרים
כאב שחוק ודחוק בעוצמה
ובאמת מתנגנים ללא מנגינה

מתקרבים לרגע ונוגעים
אומרים שזה לחיים
אז למה אני כותב ובוכה?
התקרבתי כנראה

הזמן
קופא.
השעון
חולה.

אהבה
לעולם לא שוב
יאולצו שפתייך
להתפשט מאודמן

רומנטיקה
רסיסים מבריקים בדבש אישוניה
משתחלים לאיטם מבין כוכביה
וגם כידוני האור חומקים מבין עלים
והצמרות התמלאו בנמשים

ובארץ מאפליה כי חושך אלכה
נר לידי ורק שתיים לי עיניים
והקץ רחוק והרחיק

אכזבה
מגל קיין משויף תשוקתי
זריזות לשון קרפד קטע גבעול צדיקי
יחיד רגע היה ואינו
רך נולד מת בטבורו

בדידות
רק עוד ריב אחד.
ואז תלכי
אני מבטיח אהובתי

אהבה
תודה לך,
על הדבר היפה הזה
שנמצא פה לידי
ושעושה אותי כזה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
זכרונות
גניה'לה, אבל, לא מצטערת שהיא הרתיחה ליוסי את החיתול במים
וניקתה אותו מכל החרא המסריח שלו, אחרי הכל הוא הילד הקטן שלה-
יוסי הקטן, 'יוסי הקטן שלי' היא קראה לו בטח...

הרהור
המילים האלה רצות לי בראש מהר מדי ואני לא יכול לתפוס אותן. פה
ושם אני קולט איזו מילה או שתיים ומנסה להסביר מה היא אומרת
בעצם. אני מרגיש כמו דוקטור "מה-המרגש?"

סאטירה
גם את התיק הזה הוא קנה לי, אני נורא אוהבת תכלת... נורא! זה
תיק מיוחד זה... לואי ביטון [אומרת טיפה במהירות ובחשש שטועה].

זכרונות
וכמובן איך אפשר לשכוח את החתול השכונתי שאין לו שם, ויש לו
עין אחת ואוזן וחצי. הוא שוכן לו על שטיח ישן בפינה שם ליד חדר
הזבל, ולידו קערה מפלסטיק מלפני עשרים שנה כשהחתול הזה היה יקר
למישהו והיה לו שם.

רובנו, כמעט כולנו, בין אם פורצים טבעיים ובין אם חסרי ידע
וניסיון בפריצת דלתות, מחפשים תמיד אחר כורסא טובה יותר ונוחה
יותר, לא מסופקים מאף ריהוט יוקרתי ואידיאלי ובטוחים שימצאו את
כורסת הנפש שלהם בעתיד הקרוב.


לרשימת יצירות הנובלה החדשות
וכמובן איך אפשר לשכוח את החתול השכונתי שאין לו שם, ויש לו
עין אחת ואוזן וחצי. הוא שוכן לו על שטיח ישן בפינה שם ליד חדר
הזבל, ולידו קערה מפלסטיק מלפני עשרים שנה כשהחתול הזה היה יקר
למישהו והיה לו שם.




אל הארכיון האישי (9 יצירות מאורכבות)
אבא של אפרוח
ורוד התלונן
שהוא ערומקו, אז
נתתי לו למצוץ
לי קצת במקום
שלי, שירגיש
יותר טוב.






החבר של שלי


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/ShayDayan
יוצר מס' 15243. בבמה מאז 31/7/02 10:04

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לשי דיין
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה