|
מתחילה להרגיש בלב צביטה מוכרת ישנה,
קוראים לה "צביטת הקנאה".
היא מופיעה שבמישהו מתאהבת
אבל לא יודעת כיצד אליו מתקרבת.
|
אמרת שלפעמים אתה מבין רמזים
צחקת שאמרתי שאנחנו הבנות לא,
יותר מכל ניסיתי לרמוז לך
שאני דלוקה עליך ולא אוהבת אותו.
|
הפלאפון צלצל, התקבלה הודעה
זה היה שישבתי ליד המחשב והשעה הייתה לא צפויה.
|
מכירים מחדש
עמוק עמוק חודרים לבפנים
אחד לשני נחשפים
|
יש את השאלות האלו,
אלו שגורמות לך להרגיש כאילו משהו נתקע לך בגרון,
אלה שבאות בהפתעה,
שהלב יורד לתחתונים ולא הספקת לחשוב על תשובה.
|
זה קצת מוזר,
שום דבר בינינו לא מוגדר
זה ידוע שבחיים לא צריך יותר מדי הגדרות
זה דווקא נחמד ככה לחיות
|
תאר לך חלום שהתגשם
משהו שגורם לך להרגיש כל כך טוב
|
מתחשק לי שתראה אותי
שתביט עלי אחרת
שתבין שאני לא דומה לאף אחת אחרת
|
אנחנו לא כל- כך מכירים,
אבל אני חושבת עלייך יותר מדי פעמים.
מציינת את שמך יותר ממספר הדקות ביום,
ומקווה שאראה אותך בכל מקום.
|
חרוט לך על המצח בגדול
שמי מופיע שם בטוש כחול
ואתה עומד שעות מול המראה
מנסה לשפשף את הכתובת ממצחך.
|
וכמו קסם מתוך שרביט
הרגליים התחילו לרעוד יחד עם ליבה
נפנפה לשלום
|
שוב מעיפה מבט בזוג אופניים אדומים. שוב מעיפה מבט אל המקום בו
עוד כמה דקות, אחרי שאלך, תעמוד. רוצה לחכות לך, רוצה לעמוד שם
לנצח ושתצא, לרוץ. לרוץ ולחבק.
|
המילים האלה, "מה קרה", מהדהדות לי בראש מלאות משמעות. לו רק
היה אכפת לך באמת מה קרה, לו רק היה, אבל אני יושבת על הספסל,
כך גם ישבתי לפני רגע שהבנת שבאמת קרה משהו ואנחנו לא לבד,
כרגיל, אף פעם לא לבד, תמיד יחד עם אנשים.
|
החיים הם כמו סולם
מסולם אפשר ליפול
על סולם אפשר לעלות
מסולם אפשר לרדת בזהירות
מסולם אפשר לראות את הכל
|
ומלמעלה נשמעות צעקות שכבר לא קשורות בדיוק למשחק וכבר חיברו
עליו שיר קצר, עם עלבונות ואני לא מבינה מה הרעיון של השיר
המפגר הזה כי הוא, זה שלידי הוא מושלם- אולי כולם מקנאים בו-
מה שבטוח הם כעסו קצת שהוא לא איתם ולא מעודד ורק מוחא כפיים
לצידי.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
