[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אגדה
לפתע אירעה תגובה כימית קטנה (בדומה לריאקציה הנוצרת בתגובה
למגע בין חומצה מטאנו-גפרתית לפוליסטרין דו-חנקתי בטמפ' החדר)
וכשהתפוגג העשן, ראתה ויקטוריה לתדהמתה שבמקום בו התגרד
החתלתול שניות ספורות לפני-כן,

הילדים האחרים נראו לי כמו יצורים רועשים וצחקניים והמורה
כסמכות מנוכרת. הצחוקים המשותפים שלהם רק תרמו לאי-הנוחות
שלי.
לא הוצאתי הגה, רק בהיתי, דרוך לקלוט שינויים בנימה ועוצמת
דיבור ותמיד עם תחושה קלה של תלישות.

בדרך החוצה ראינו שרידים מבניין הדיוטי הישן: חלקי מכונות,
גלגלי שיניים, שדרות ורודות ומזויפות של ספרים, שתי רגליים
מפוסלות מפייברגלאס, תקועות באדמה ומצביעות לשמיים כמו שתי
אנטנות.

אוטוביוגרפיה
מישהי הביאה קופסת עוגיות ופתחה אותה על השולחן של המורה.
קופסה אחת של עוגיות בשביל ארבע שנים.

אוטוביוגרפיה
"אז מה ענית לו?" שאלה חברתי.
"אמרתי שלא טוב להגיד "לנצח", כי לעולם אין לדעת מה יהיה. את
יודעת, ניסיתי לשמור על קלילות בסיטואציה".
"אוי ואבוי, הוא בטח חושב שאתה מטומטם לגמרי".


לרשימת יצירות השירה החדשות
אמצא עבודה זמנית, לא רצינית
אתייק ניירות לתוך קלסרים
ואחת לשעה אתגנב אל מאחורי
מכונת האספרסו המיניאטורית

הייקו
צעצוע

הייקו
בין

יורק

סוריאליזם
לא היה קהל יעד (כמו שהזכרתי כבר)
אז כל סוקרי השוק יכלו להשאר במיטה

הייקו
חמישה עיוורים
בין רגלייך הדקות
יזהו מיד

הייקו
לוכסן עיניים

הייקו
זה לא משנה -

הייקו
ילד דו-ראשי
אקורדיוניסט בלילות
קברן בימים

הייקו
עץ

שבוע קשה
נגמר בשירה בציבור

המורדים אצל גיא פינס
יושבים במעגל ומדברים
ואחר כך הם יקומו וישירו
ויותר מאוחר כולם ימחאו כפיים.
אני לא יודע..
אולי אני אידיוט

יצאתי מהבית ומהמצפה של הגבעה
אפשר היה לראות את כל העולם המוכר.
יש מצפה כוכבים קטן

רגע אחד!

ובאוטו החדש, יושבים אבא ואמא
בדמות משענות-הראש השחורות
בוהים בריק

שנינו
סגורים בשני חדרים קטנים.

אהבה
פעם, לפני כמה מאות
ראיתי את "נישואי פיגארו" של מוצארט.
(זה היה עוד לפני המהפכה)
לבשתי חולצה מכופתרת וחשבתי על אהבה

גישושיו של הילד, צעד מגושם אחר צעד
אל מותו הוודאי, הנפילה הקצרה והשקט
שבא אחריה, יהיו האצבע המאשימה כלפיי
על הדרך בה הבאתי לסיום פרק נוסף,
דוגמה חדשה לאזלת ידי במערכות יחסים.

רומנטיקה
לצומת יהודה הימית-שדרות ירושלים
נכנסת רוכבת-אופניים במכנסונים
ירכיה העבים מדוושים במרץ

והשמש היתה צעירה בשלוש עשרה שנה
והיא עזרה לי לראות מילים בחצר העליונה האסורה
והיא טיטאה במיומנות את כל הלכלוך מהעיר שלי
הרגילה ביותר במרכזה של הארץ שלי
עד לגרגר החול האחרון

אודה
יעלי השווה
רוצה שאכתוב לה שיר
ולא סתם שיר,
אלא עם המילה זין.

קצרצר
בדרך הביתה

רק רציתי שתדעי שאני זוכר לטובה
את התקופה שלנו יחד.
השעות במכונית
הגילויים, הלשונות והמילים
הלילה המאובטח
אני זוכר את הכל
לטובה.

כאב
בעט מחודד
ציירת לי על הזרוע
את הסימן הסיני
לחתול.

ללא קווים ללא מסגרות
הולכות מכות עם עצמן
דוחפות לצדדים כדי לצאת מעצמן
נושמות בקצרנות את המרווח המאובק הולכות מכות

על האוטובוס עלה איש בעל זיקפה ענקית
מתפתלת בתוך ג'ינס מוכתם
בשעות הערב, רק חגורתו החזיקה אותה בפנים
ואני הסתגרתי במושב האחורי

מקבר
וכשחלפתי על פני החתול המת
שמתי לב שעיניו המזוגגות
בוהות בשמיים
כאילו היה שיכור.

קצרצר
אני כותב מבלי להסתכל במסך. מדי פעם השפה מתחלפת ואחרי פרץ
כתיבה אני מרים את הראש ורואה מילים בכתב לטיני בג'יבריש.
המילים שנוצרו נראות זועמות, צירופים על-טבעיים של אותיות, כמו
קללה בשפה זרה. זה מצחיק אותי. (זו אתנחתא א')

וכשהאוטובוס הגיע לצומת ביל"ו
הערתי את החייל מאחוריי
אבל הוא לא ירד.

שואה
אהובתי השחורה
המשיכה הלאה

נוסטלגיה
חלפנו על פני נגרייה לארונות קבורה
שהציגה את מרכולתה זקופה לרחוב
כמו חיילים עוצרי-טרמפים.

משיח ריחף בשמי דרום תל אביב
קשור בחוט

ענת בנדנדות עוברת על כל התנועות
כמו מקצוענית
פעם מחזיקה שרשרת פעם מחבקת
לא צוחקת
ענת באותן נדנדות שמהן נפלה בגיל עשר
טסה באוויר השחור
יותר מהר מהמוות.

הוא בסך הכל מילא פקודות..

זכרונות
שתי תאומות מכפר מרוחק בקנטאקי של המאה ה-19
מעוללות מעשי קונדס ביחד,
תוך שימוש בכוחן הטלפטי.

מאה שקל לעשרים דקות
פלוס מציצה

השקיעה שקעה
כמו פנס בעין
והתנשמתי כמו אורנגאוטן מיוחם
בסאב קוצ' מילגה
הרקע היה ברקע
והחזית גם כן

כשתמצאי אותו
שבור לאלף השירים שמעולם לא כתבתי לך
ולא תהיי יותר חייבת לסובב את הראש
אל תבואי אלי בטענות

הייקו
סריף צילינדר
קורא עברית גלותית

שתי הרגליים
שנפרדות ויוצאות לך מהישבן הבועתי


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
קונספירציה
מה הם חושבים לעצמם? מדוע הגבר לא חושב פעמיים לפני שהוא נותן
יד להתפתחות כל כך צפויה של העלילה? הוא לא מכיר קלישאות
קולנועיות? האם הוא לא ראה טלויזיה בעשור האחרון?

אימה
נתקלתי בזינה, ידידה שלא ראיתי שנתיים
וישבנו ודיברנו על מה שכל אחד מאיתנו עושה היום.
מאוחר יותר קמנו והסתובבנו בין הדוכנים
(מי היה מאמין שיש כל כך הרבה מאיירים בעיר הזאת?)


לרשימת יצירות הקומיקס החדשות
רישום בעט
אל היצירה


לרשימת יצירות הפלסטיקה החדשות
קולאז'
אל היצירה

קולאז'
אל היצירה


לרשימת יצירות הצילום החדשות
צילום במה
אל היצירה

מבויים
אל היצירה


לרשימת יצירות הציור החדשות
עט
אל היצירה

אקריליק
אל היצירה

רישום
אל היצירה

על נייר
אל היצירה

רישום
אל היצירה

רישום
אל היצירה

רישום בעפרונות
אל היצירה

צבעי מים
אל היצירה

ציור ילדים
אל היצירה

עט על נייר מחברת
אל היצירה

עט
אל היצירה

צבעי מים
אל היצירה

רישום
אל היצירה
עט על נייר

צבעי מים
אל היצירה
מן סדרה שכזאת

צבעי מים
אל היצירה


לרשימת יצירות המוסיקה החדשות
לו-פיי


לו-פיי

Speedy Gonzales
ביצוע מקורי: Pat Boone
מילים ולחן מקוריים: Buddy Kaye, Ethel Lee, David Hill

קאלט

לה לה להההה...

ביצוע מקורי: Pat Boone
מילים ולחן מקוריים: Buddy Kaye, Ethel Lee, Davil Hill




חזרה לעמוד היוצר הראשי
ידע זה כמו ים:

אם אתה לא יודע
לשחות, אל תכנס
למים
העמוקים...

סיזיפוס מזהיר


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/AndyWertzberger
יוצר מס' 14819. בבמה מאז 3/8/02 11:32

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאנדי ורצברגר
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה