|
ימינו עוברים בינינו בזהירות
|
את מתגעגעת על ילדותי
שבה מקופלים נעורייך
|
אימרו על קברי שידעתי לחיות
|
שכחתי כמה היא יפה
ואיך מבריק מבטה
ואיך ארס מתוק וממכר
|
עופות קפואים שערמת לי בפריזר
|
לך כבר לישון
שאוכל להשבר לי לרסיסים
|
אני רוצה לכתוב עליך את השם שלי
בצבעים שבולטים בחושך
|
מחר אתה טס -
לא אתרגם עבורך
בכדי שתלמד.
|
היא תמיד אומרת: "פירות בוחרים לפי הריח"
והולכת בין הדוכנים עם כוכבים נוצצים בתוך יהלומים
וגוף צוחק כמו שמש על המים.
|
מזרון מספיק גדול בשביל שלא נצטרך להפגש
ודומם.
כל כך דומם.
|
את קונה ולומדת ומתענינת,
שמחה בילדיך ובאהוביך
|
הולכת ומתגבהת בינינו חומה
שאת אבניה לא תשבצי בכתרך
|
אבל האמת היא ש-
אני לא זוכרת את הירח
בלילה ההוא במדבר
|
מחר אניח לשיערי לצמוח עד מותניי
|
שורטת בדלת העומדת
בינה לבין מאהביה
|
באיזו יוהרה אתם מרשים לעצמכם להגיד
"אני רוצה לגעת"
|
בתחנה בדרך לבית שלנו עומדים כל האנשים הרגילים
כולם חוץ מאחת עם קרחת ועם כובע מצחיק
שבוכה עכשיו ברכבת
בדרך לבית אחר.
|
הוא רץ לענות בידיים רטובות מכלים
עד שהוא מגיע - כבר הפסיק לצלצל והוא מנחש את הקול, שיענה
כשיתקשר בחזרה.
|
"אלכוהול מוצא לי את הדרך לאושר"
-הוא אמר את זה או שהיא חשבה את זה-
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
הסרט "מגנוליה"
הוא יצירת
מופת!
פרובוקטור. |
|
