|
תמיד הוא היה מונח שם - "הבית השמח", אף פעם לא קראו בו, למרות
שהוא היה שם - במדף השלישי, הספר האחרון במדף, כי לא הוציאו
אותו אף פעם, לא קראנו בו ולא היינו בטוחים איך הוא הגיע אלינו
- אף אחד לא ידע.
|
"בבקשה אל תיתני לי את העבודה הזו!" התחננתי לאלוהים.
"מצטערת, אין ברירה, כבר התגלתי אלייך".
יצאתי מהחדר, אלוהים חייכה אלי, לא ראיתי, הרגשתי. היא אמרה
שהיא בחרה בי כי אחרת לא הייתי יכול להגיע לגן-עדן. גן עדן
וגיהינום זה לא התפקיד שלה, זה תפקיד של אלוהים
|
השעה הייתה שתיים וחצי. בחוץ ירד גשם ואני לא רציתי לפספס
אותו.
עזבתי את העבודה ורצתי מחוץ למשרד. לחצתי על הכפתור שמזמין את
המעלית.
המעלית עלתה אלי. בדרך כלל המעלית הייתה מהירה אך הפעם היא
עצרה שלוש פעמים בדרך.
כשסוף סוף הגיעה המעלית אל הקומה שלי, נכנסת
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
מי קיבל ולא אמר
אני?
הפורטוריקני
המסכן אמר אני,
ולא קיבל. |
|
