[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אף פעם לא הבנתי למה,היו שם אנשים חזקים הרבה יותר,חכמים יותר,
אבל הכל תלוי באוויר ,כך הם אמרו.
בהתחלה לא הבנתי איפה אני ,למה הקירות שחורים ,למה יש דם על
הרצפה ,למה אני שוכב ,ומי בדיוק עומד מעלי.

הומור
יושבת ומחכה...
אני לא יודעת מתי יגיע התור שלי ,אבל אני ממשיכה לחכות ,אין לי
משהו יותר טוב לעשות...
מסתכלת על האנשים שמסביבי נראה כזה רעיון טוב ,אבל אז ביצעתי
אותו והבנתי איזו טעות מטומטמת עשיתי..

קיימים אנשים ריקים בעולם הזה, אתם מכירים אותם ואני מכיר
אותם, אנשים ריקים הם אנשים בלי עתיד או עבר, וההווה שיש להם
מסריח, הם עובדים בעבודות קטנות ולא חשובות, הם חיים לבד, בלי
חברים, מנותקים מהמשפחה. מהחברה.

דיאלוג
אהההההההההההההההההההההההההה
בום חפץ כבד פגע בקרקע. הוא מתרומם לאט ומסתכל סביבו ,הכל לבן
ואי אפשר לדעת איפה התקרה ,ריצפה וקירות.
החפץ הוא אישה יפה גבוהה לבושה גם היא בלבן היא פותחת את הפה
בהיסוס ואומרת:

28 בנובמבר, היום היא ניסתה לברוח, ניסתה לבעוט בי ולרוץ אבל
אני ידעתי שזה יבוא והייתי מוכן, הפעם היא לא צרחה אפילו,
כנראה שגם כלבות זקנות לומדות אחרי הכל"

הבקבוק סוער, מלא בועות, אפשר לראות שהוא לא מרוצה ממני.
"אז מה?" אני שואל אותו... והוא פשוט מתחיל להסתחרר מהר יותר
ויותר... הוא רוצה שאני אשתה שוב...

אלפים של צעצועים, אלפים... מסודרים בצפיפות על מדפים מלאי אבק
,מחכים שמישהו יקח אותם, לא חייב לקנות רק שירים אותם לכמה
שניות, ייתן להם שני מבטים ויוריד אותם במקום טיפה אחר, הם כבר
ממזמן הפסיקו לצפות שיקנו אותם,

כשאתה מסתכל על העולם סתם ככה תוך כדי נסיעה ,ולידך ילד קטן
מחזיק דגים בשקית.
אתה מתחיל לחשוב ,אתה חושב על העולם כמה הוא יפה כל הכחול
והחום של האדמה וקצת לבן.
כשבעצם אתה נזכר בתמונה מספר גאוגרפיה מכתה ג'...

דיאלוג
אני יכול לשאול למה?
-למה מה?
-למה נהרגתי...
-אתה לא יכול!

אהבה נכזבת
עכשיו אני יושב בחדר שלי, על כסא נדנדה ישן, מריח קטורת בריח
אופיום, ומסתכל על הטלפון, כבר עברו שבועיים ואני עדיין לא
יודע.
מחר אני נוסע עם חברים לאילת, הם הולכים לקרוע את עיר הפרחות,
ואני

כשהייתי ילד היינו עוברים המון ממקום למקום, אני לא חושב
שנשארנו במשך יותר משלוש שנים באותה העיר.
עד לרגע שבו אמא החליטה שמספיק, שהיא לא מסוגלת לעבור שוב
דירה, אפילו לא "רק עוד פעם אחת וזהו".

"אם היית פוגשת באלוהים והייתה לך שאלה אחת מה היית שואלת
אותו?"
היא הסתכלה עלי, חשבה קצת ואמרה:
"תגיד כל המורות זונות?"

ביתספר
ואז היא התחילה לדבר ,בהתחלה שטויות ,"איך אתה מרגיש? ,הכל
בסדר בבית?" ואחרי כמה זמן שהיא מברברת ואני לא ממש מקשיב היא
פלטה שאלה קטנה ,שכמעט ולא שמתי לב:
"אתה הומו?"

היא מגדלת כלבים גדולים עם ריר שלא צריכים אפילו לנבוח.
כי הם יודעים טוב טוב שמי שעומד מולם מפחד.

הכל נפל, כל החומות שבניתי לי בחשכה, כל שניסיתי לשכוח חזר.
"א אא את סיפרת?" גמגמתי.

אחרי שעה כבר שמעתי סירנה ,ואז צרחות.
לאט לאט יותר ויותר אנשים הלכו לרפת ,ורק אני בהיתי בשמיים
שהתחילו להיות שחורים.
שמעתי צעדים כבדים ,ויבבה, גוף כלשהו התמוטט לידי וייבב.

בכיתי,בכיתי כמו תינוקת ואז נרגעתי הכנתי לעצמי קפה והתיישבתי
מול הטלוויזיה
עד שהם הגיעו הקפה היה קר...

-"שקרן" מישהי קוראת לי מאחורי הגב, אני מסתובב ומגלה אשה
יפיפיה, טיפה שקופה אבל עדיין.
"אל תדאג אני רק תופעת לוואי, אני הייתי קוראת לזה "אפטר טריפ"
זה יעבור עוד מעט, אז אין לנו הרבה זמן ביחד, אני רוצה שתכתוב
משהו."אמרה.

כל הנוסעים לטיסה 921 פריז מתבקשים לעלות למטוס...
כסא 18 שורה 3 מחלקת תיירים...
סוף סוף ,בקרוב אני אהיה כבר בצרפת ,ואוכל לנוח מכל הרעש הזה
,הרדיפות , הקורבנות.

התבגרות
ביום שישי האחרון הייתה מסיבה, וכמו תמיד הלכתי
מרוב שעמום החלטתי לשחק קצת.

הפעם זה היה שונה, הוא ידע מה הוא עושה, זאת לא עוד פעולה
שנגרמת בגלל רעב לא נסבל, הפעם הוא היה מודע לחלוטין.
והפעם היה מוכן.

, בא בחור בן 22 בערך עובר את כל השוטרים לא שם על כלום מתיישב
צמוד אלי ומדליק סיגרייה בגובה של שמונה קומות כאילו הוא יושב
על ספסל בפארק

ישבתי לי בחדר טלוויזיה ,
כאילו מנסה ללמוד כאילו רואה טלוויזיה, cartoon network ערוץ
גאוני...
מנסה ללמוד עוד דף ,ועוד אחד, חושב מה עבר לרוסים המטורפים
האלה בראש שהם הגיעו


לרשימת יצירות השירה החדשות
When the darkness of her mind
Shattred the light of her heart

לזאת שגנבה ממני
את יכולתי לחשוב באופן חופשי,
בודקת מנפה ומשאירה
רק את המחשבות על עצמה


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אין לכם מה לחפש פה, זאת הממלכה הפרטית שלי! שלי ולא שלכם!
ולפה אני קובע מי נכנס ומי לא, ולא אתם


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
ואולי, כל המתים החליטו לבקש ממנו טובה אחת קטנה, זאת אומרת,
אם המצב כבר מחורבן וכולם מתים,




חזרה לעמוד היוצר הראשי
"..."





פות דרוס.


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/ChiichJackovy
יוצר מס' 1257. בבמה מאז 22/11/00 3:43

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לצ'יצ' יעקובי
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה