|
קודם הלב, אחר כך הראש, ואז הבעיות. זה היה רוקו האופטימי.
ג'ורג' כל הזמן סיפר לי על "איזה אחת", אני אף פעם לא הכרתי
"איזה אחת" הוא גם אף פעם לא ציין שם, ככה שרק יכלתי לנחש.
|
אמיר עמד בפתח הבניין ונתן חיבוקים ונשיקות לכולם. הוא נסע.
ואני, חברה שלו בכבודי ובעצמי עמדתי בצד והרגתי נמלים. היו
כאלה שבאו אליו עם דמעות בעיניים וחיבקו אותו חיבוק כאילו הם
לא יראו אותו יותר בחיים, למרות שהוא רק נסע לחודשיים וחצי
|
עזרא לא ידע מי עמד לידו כשהוא מצא את הגופות הוא אפילו לא חשב
על זה בחלומות הכי פרועים שלו...
|
הם הגיעו - לקח להם 15 דקות עקב "קריאות קודמות" ואני כבר
התייאשתי מלחכות בשכיבה על הרצפה. כשהם הגיעו ישבתי בחדר אוכל
עם כוס תה ביד. "סליחה? את הזמנת אמבולנס?" הנהנתי והצבעתי
לעבר המסדרון.
|
עולם - נטול אהבה, מלא בשנאה ואיבה
|
בעיניים שלי יש דמעות כל הזמן
|
שתינו אהבנו אותו
היא ידעה שאני אוהבת אותו
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
תגיד, בשנת
שמיטה מותר
לכתוב סלוגנים?
אפרוח ורוד
מברר אצל חז"ל
הגוזל. |
|
