צרו קשר
 היוצרים
 הפורומים
 יצירתכם
 תביא יוצר
 תביא משהו

מה קורה לה, למערבולת, אחרי שהיא נגמרת. ועכשיו אני יודעת. אחי
הביא לי את התובנה הזאת: כשהמערבולת נגמרת, המים שסחפו את הכל
ממשיכים להיות מים, כמו שהם היו פעם מים, ומי שנסחף איתם הוא
שוקע לקרקעית, איפה שנמצאים כל הדברים האחרים ששקעו: גופות
חצי-רקובות של דגי

בקי היא הבחורה הכי חכמה בעולם.
העיניים שלה שחורות כמו הדיו של כל הספרים שהיא קראה וכל
הדמעות שניגבה. בעיניים האלה אפשר לטבוע אם לא מבינים את ההיקף
שלהן. חוץ מזה, אין בה שום דבר חשוב.

בארגוננו אנו עובדים עם בובות. לאחר השימוש אנו זורקים אותן,
נא לנסות ככל האפשר בעדינות.

הבנתי אחרי שקמתי בבוקר עם החור הזה. חור כזה, חלל ריק,
איפושהו שם בין החזה לבטן.

לא האמנתי: למות ממנת-יתר ואז לבוא לגן-עדן ולקבל עוד אחת,
משלוח ישיר ממלאך-עליון? לא נורא. ברור שאני לא עומדת בפיתוי.
מתה או לא, בחינה צריך לפתור.

הנקודות הירוקות שמסביב לאישוניי ריצדו בתוך הבוץ שלהן, מסביב
לאותו חוט שחיבר בינינו והוא לא ניראה ולא מראה, והנמשים שלי
שיחקו עם שלך מחבואים. לי יש יותר, הן כנראה ניצחו

הריח שלך, רווי זיעה וסיגריות ישנות, נצמד אלי והיה לחלק ממני,
ובגדיי, לא הצליחו להגן עלי, כתמיד.
היה שיא החום.

זה של חברה שלי שביקשה ממני לפרסם אצלי בדפיוצר. לשיפוטכם.

אני לא יודעת איך אני מרגישה, האמת,
אבל אני מרגישה טוב, את יודעת.
מה יעשו, יסלקו אותי מהבית?
איפה זה?

כל-כך רציתי להיות לא אני...
כל-כך רציתי אותך

להכניס רוחות חדשות
פעם בשנה
רוחות האביב
עם טעם פרחים
וריח של נס

עם חלב.

קראתי ספר על תאומים מתפוגגים
עכשיו אני מחפשת אותך אורלי
עכשיו אני מבינה שאולי אני שני אנשים,
אחד אני
ואחד
אורלי

אולי ככה אני אראה שאני באמת לא לבד
בבית הזה יש 2 אנשים
אני
ואת.

אני מרגישה שאני דומה לזין.
כל שאיפותיי בחיים הן להיכנס, להיכנס

היא דומה לה. היא אישה בגילי שמזכירה לי בדיוק את סבתי. ואל
תטעו בי, זו לא רוח. סבתי עדיין בין החיים. רקדנית-בלט
שהתגלגלה פתאום להיות רופאת-עיניים.

אין אף-אחת שממש דומה לה. היא מין בחורה מיוחדת כזאת, אולי יש
מי שחושב שהיא קצת מוזרה. בגלל זה אני גם אומרת שבחיים לא היית
יוצא איתה, ממש לא.

אני שונאת אותך
על זה שאתה נושם.
והריח של הסיגריות נמהל בריח הקפה ששתית מקודם ובריח שפתיה של
הבחורה שנישקת אמש. אתה נושם ולוקח את האוויר שלי