[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
פואנטה
דני החל לקלל נמרצות בליבו את המורה לטבע בקללות מפותחות יחסית
לילד בכיתה ב' ואחרי שסיים לקלל הוא התחיל לבכות. הוא חש
שעולמו חרב עליו וכל דמעה מלוחה שנפלה לפיו הזכירה לו שהוא טרם
התמודד עם הגרוע מכל-הוא טרם סיפר על כך לאימו.

הפעמון של הדלת צלצל. זהבה ניגשה לפתוח את הדלת תוך כדי שהיא
תוהה מי זה יכול להיות, היא לא ציפתה מאף אחד מהילדים לחזור
בשעה זו. היא הסתכלה דרך עינית ההצצה שבדלת וראתה מהצד השני
גבר שלא זיהתה, טיפה מקריח, לבוש בלבוש מהודר עם זר פרחים
בידו.

רק דבר אחד היה חסר לטל, דבר אחד שיהפוך את חיו האובססיבים,
לחיים אובססיביים מושלמים. הדבר הקטן הזה שהופך אובססיה
לשלמות, לשגעון מוחלט. פגישה עם אושיק.

מדע בדיוני
שקט השתרר בחדר. הבטנו אחד בשנייה, והיא כבר לא נראתה לי אותה
ענת, היא נראתה לי אחרת. בחורה שונה. בעיני היא איבדה כל צלם
אנוש. ענת שברה את השקט והחלה לדבר.
"כדי שתכיר בעובדה שאתה לא יודע לכתוב מדע בדיוני! אז פשוט
תפסיק לנסות. אתה לא מבסס אותו על תאוריות,

הנפילה הייתה נעימה. האדרנלין פעפע בגופו והכניס אותו
לאופוריה. הוא מעולם לא הרגיש חי יותר כמו עכשיו בעת שצלל אל
מותו.

הוא החל פתאום לשמוע קולות. הוא נבהל לרגע קט אבל אז נרגע והחל
להקשיב להם, הם אמרו לו לחזור אליה ולבקש ממנה לחשוב על כל
העסק מחדש.

גן עדן
טוב, כפי שבודאי כבר ראית, גן עדן זה ספריה אינסופית. מה שאתה
לא יודע, שלא תמצא כאן הארי פוטר או המלט או ספרי לימוד. תמצא
כאן רק...איך אני אגדיר את זה? ביוגרפיות. תראה, מה שאנחנו
עושים זה כותבים, אנחנו כותבים את החיים של החיים.

התבוננתי בעיניו היטב ובפרוותו הג'ינג'ית, הוא לא היה כמו שאר
החתולים, היה לו מן מבט חכם בפרצופו, מבט אינטליגנטי,
אינטלקטואלי, מבט שללא ספק לא מאפיין חתול, וכך הוא עמד שם בלי
לזוז. הוא היה רזה ביותר ונראה היה כי לא אכל כבר זמן רב. אני
לא יודע עם בגלל רחמיי

בשלב הזה היא כבר ראתה הרבה יותר ממנו. היא ראתה אותו מתפשט
ומתלבש, היא ראתה אותו מקיים יחסי מין עם חברה שלו. היא כל כך
שנאה את חברה שלו. היא לעומת זאת מעולם לא נראתה עם חבר.
האובססיה החולנית שלה כלפיו רק הלכה והתגברה, היא החלה לעקוב
אחריו.

ליחזקאל הייתה קופסא סגולה שהוא קנה לעצמו כשהיה ילד בקניון
ברמת אביב. הוא קנה אותה בחנות יוקרתית לפיצ'יפקס במחיר
מציאה. אבל זו לא הייתה סתם קופסא סגולה, היה אפשר גם לשים בה
דברים! הסיבה האמיתית שהוא קנה אותה הייתה שכל הזמן הוא ראה את
ההורים שלו...

יום אחד כשפתחתי את מכונת הכביסה גיליתי שהכל ורוד. לא הבנתי
את חומרת המצב עד שראיתי ליד התחתונים והגרביים שפעם היו לבנים
ועתה הם ורודים את חולצת המזל שלי ורודה!

יומן
אחרי הסרט רמי ליווה אותי הביתה ואז פתאום באמצע הרחוב הוא נתן
לי נשיקה ואמר שהוא אוהב אותי! רמי אוהב אותי ולא את הילה
הכונפה! הייתי בפסגת היקום באותו רגע, אבל נשבענו לשמור על זה
בסוד בינתיים כי אם הילה תגלה על זה היא פשוט תתפוצץ.

הרדיו הישן במטבח ניגן את השיר ששמענו במסעדה בפעם הראשונה
שיצאנו.
כשפתחתי טלוויזיה בדיוק הוקרן בהקרנת בכורה הסרט שראינו בפעם
הראשונה שיצאנו לקולנוע.

והיא אמרה שהיא רוצה לעשות הצבעה לראות מי בעד ומי נגד לחץ
חברתי. תחילה היא ביקשה מכל מי שנגד לחץ חברתי להרים ידיים וכל
הילדים בכיתה בלי יוצא מן הכלל הרימו ידיים, אבל אני לא. ואז
כשהמורה שאלה מי בעד לחץ חברתי אני הרמתי את ידי ללא היסוס.

כמעט חמש עשרה שנים הייתי חלק מזה, וכלום. כמעט חמש עשרה שנים
שהיא כבר רצה. המבקרים כתבו "אחת מההצגות הטובות ביותר שהועלו
אי פעם", הקהל נהר בהמוניו ואפילו אחרי כמעט חמש עשרה שנים לא
היה יום שהאולם לא היה מלא עד אפס מקום. כמעט חמש עשרה שנה
הייתי שחקן מחליף ב

כל הקהל ואני התחלנו להזיל דמעה ואפילו לא היה אכפת לנו שלמען
הפגישה המרגשת של האם והבן בשידור חי הם מנעו מהם להיפגש שלושה
ימים קודם, העיקר שהם נפגשו בתוכנית.
כשצפיתי בתוכנית מיד עלה בראשי רעיון להפתיע את ירדנה ולהציע
לה נישואין בשידור חי.

אנשים בכלל לא מייחסים חשיבות לפופיק שלהם. כמה אנשים בכלל
שמים לב במשך היום שבכלל יש להם פופיק? ולמה הפופיק דווקא
באמצע ולא בצד שמאל או ימין? ומאיפה השם הדבילי הזה פופיק?
ולמה אצל חלק הוא שקוע ואצל חלוק הוא בולט? כל כך הרבה שאלות,
כל כך הרבה חוסר ידיעה.

דיאלוג
- זה בסדר. אני לא כועס. למען האמת, אני מבין אותך לחלוטין
ואני מצדיק את החלטתך במאת האחוזים. אתה עושה את הדבר הכי נכון
לעשות, ואני אשמח למות בשבילך. אתה היית כמו אלוהים בשבילי.
אתה בראת אותי וזה נותן לך את הזכות גם לשלול ממני את חיי. אני
אוהב אותך.

ישבתי והקשבתי למוסיקה ובאותו הזמן הסתכלתי על שעון הקיר שהיה
תלוי בחדר, ובדיוק בשעה שתיים ארבעים ושלוש דקות וחמישים ואחת
שניות השיר שהתנגן קפץ שנייה אחת אחורה. אבל זה לא הכל, דבר
מוזר יותר אירע, בדיוק כשהשעון הגיע לשנייה הזאת, מחוג השניות
שלו חזר שנייה אחת

פואנטה
הכל נראה כשורה, והוא החל לחזור על עקבותיו, לפני שראה ברגע
האחרון משהו שמשך את תשומת ליבו. היו אלו כתמים אדומים קטנים
בשולי מפת שולחן הקוקטלים שהוא הניח שהם כתמי יין, אך ככל שהוא
התקרב, נהיה לו ברור יותר ויותר כי לא מדובר במשקה אלכוהולי,
אלא בדם.

הומור
תמיד כשהם היו מדברים על חיות מחמד הם היו מספרים את הסיפורים
הכואבים והמרגשים שלהם על כלבים שנדרסו, אוגרים שנדרכו וחתולים
שנפלו מהחלון על קקטוס, ורק לו לא היה מה לספר

פואנטה
תמיד כשהם היו מדברים על חיות מחמד הם היו מספרים את הסיפורים
הכואבים והמרגשים שלהם על כלבים שנדרסו, אוגרים שנדרכו וחתולים
שנפלו מהחלון על קקטוס, ורק לו לא היה מה לספר.


לרשימת יצירות השירה החדשות
מחאה
הייתי רוצה לדעת מי החליט
שהרמת אצבע זו- פוגעת בתכלית
אבל אם תרים את האצבע ליד
זה לא יזיז לאף אחד




חזרה לעמוד היוצר הראשי
אם קצת רצון,
וקצת יכולת,
יכול גם צרצר
לפתוח מכולת.


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/ShlomiAlperovitch
יוצר מס' 10108. בבמה מאז 1/2/02 7:03

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לשלומי אלפרוביץ
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה